ת"א 18515-03-09

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב שתי תביעות רכוש (ת.א. 18515-03-09 ות.א. 18192-05-10) שהוגשו על ידי ילדיו ונכדיו של המנוח עיסא סקרן מוגנדף בנוגע לשתי חלקות קרקע בכפר איבלין – חלקה 54 וחלקה 73. התובעים מבקשים להוכיח בעלות בחלקות אלה, עליהן חולק האפוטרופוס לנכסי נפקדים, בטענה כי עיסא וילדיו היו נפקדים כהגדרתם בחוק נכסי נפקדים, ולכן הנכסים שייכים לנפקד. המחלוקת המרכזית היא האם עיסא המנוח היה נפקד שכן הוא עזב לכאורה את הארץ לאחר כיבושה בשנת 1948 ונעדר במהלך מפקד האוכלוסין בנובמבר 1948. השופט בוחן בקפידה את הראיות שהציגו הצדדים. הם מציינים כי בנו ונכדיו של עיסא מעידים כי עיסא מעולם לא עזב את הארץ וכי חי ומת בכפר עיבלין, ואילו האפוטרופוס מציג מסמכים מארכיון צה"ל המעידים כי עיסא שהה בלבנון ובירדן בתקופה הרלוונטית. עם זאת, מסמכים אלה אינם חתומים, אינם מעודכנים, וחסרים בהירות לגבי מחברם, מה שמוביל את השופט לקבוע כי הם אינם אמינים וסותרים. הם גם סותרים את הצהרתו הקודמת של מינהל מקרקעי ישראל כי עיסא לא היה נפקד. בסופו של דבר, השופט פוסק לטובת התובעים, מקבל את שתי הטענות וקובע כי עיסא המנוח אינו נפקד כהגדרתו בחוק נכסי נפקדים. כמו כן, הם מורים לנתבעים לפצות את התובעים בגין הוצאותיהם ושכר טרחת עורכי דין, בסך כולל של 45,000 ₪. עוד מזכיר פסק הדין כי התנהגותו של האפוטרופוס הייתה בלתי סבירה ובלתי הוגנת, ומדגיש כי לא ניתן לקבוע אחרת את מעמדו של עיסא כנפקד לגבי נכסים שונים. פסק הדין, המחייב את ביטול שטר הנפקדים בחלקות 54 ו-73, יוגש לצדדים על ידי המזכירות.