עתפ"ב 11786-04-18

תקציר

הערעור מתייחס לסמכותו של בית המשפט לדון בבקשות לביטול צווי הריסה מנהליים בעקבות תיקון 116 לחוק התכנון והבניה. התיקון העביר את הסמכות לטפל בבקשות מסוג זה מבית המשפט לעניינים מקומיים לבית משפט השלום, תלוי מי מהצדדים הוציא את הצו. השאלה היא אם הערעור על דחיית בקשה כזו צריך להידון בפני שופט יחיד בבית המשפט המחוזי או בבית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים. המשיב טען כי על פי חוק בתי המשפט, ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים צריך להידון בפני שופט יחיד בבית המשפט המחוזי, ואילו המערערים טענו כי יש להחיל את הוראת החוק הברורה, לפיה ערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום נדונים בפני הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי. השופט הגיע למסקנה כי מאחר שהמחוקק החריג במפורש את בית המשפט לעניינים מקומיים מסמכותו לדון בבקשות לביטול צווי הריסה מנהליים, החריג שבחוק בתי המשפט אינו חל במקרה זה. לפיכך, הערעור יידון בהרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי, ולא בשופט אחד. עוד ציינה השופטת כי תכלית התיקון - למנוע התנגשויות תקציביות - היא פרוצדורלית במהותה ואינה מצדיקה חריגה מהכלל בדבר הרכב ההרכב במקרה זה.