ת"א 3082/01

תקציר

פסק הדין דן בתביעה שהגישה אישה, ר', נגד הגורמים האחראים לטיפול הרפואי בה בחודשיה הראשונים, בטענה כי הנזק המוחי הקשה נגרם לה כתוצאה מרשלנותם. אמו של ר' טענה כי ר' חוסן בניגוד לאזהרות וסבל מדלקת אוזניים. פסק הדין בוחן בפירוט את הרשומות הרפואיות והעדויות הקשורות לאירועים שהובילו לנזק המוחי של ר', ומגיע למסקנה כי הנתבעים לא התרשלו בטיפול בר'. נקבע כי החיסונים של ר' ניתנו בהתאם להנחיות וכי היא לא הייתה חולה באותה עת. פסק הדין דן גם בחוות דעת המומחים שהוגשו על ידי שני הצדדים בשאלת הסיבתיות, וקבע כי הנזק המוחי נגרם על ידי פגם מבני מולד, וכי מעשי הנתבעים לא תרמו לכך. המומחים הרפואיים מסכימים כי סוג הנזק המוחי ממנו סובלת ר' אינו יכול להיגרם כתוצאה מהחיסונים שקיבלה. למרות שחלק מהמומחים טוענים כי ייתכן שהחיסונים גרמו להופעת תסמינים או החמירו את מצבה, השופט מוצא את דעתם לא משכנעת. בהתבסס על חומר הראיות, השופט מגיע למסקנה כי נזקו של ר' לא נגרם או הוחמר על ידי הנתבעים ודוחה את התביעה. פסק הדין מתייחס גם לסוגיית האחריות, ולא מצא עילה להטיל אחריות על הנתבעים למצבו של ר'. לבסוף, השופט מורה לנאשמים לשלם שכר טרחה, בהתחשב בנסיבותיו הקשות של ר'.