ה"פ 591/08

תקציר

המבקשים, זוג מבוגר, משכנו את דירת מגוריהם להבטחת הלוואה שנתן הבנק המשיב לחברה של בנם. הבנק ביקש לבצע את המשכנתא בעקבות קריסת החברה וחוסר היכולת להחזיר את ההלוואה בעקבותיה. המבקשים טענו כי הבנק פעל בחוסר תום לב והונה אותם, תוך הבטחה כי המשכנתא תמומש רק כמוצא אחרון. עוד טענו כי החברה אינה חייבת כסף לבנק, ולכן אין לבצע את המשכנתא. בנוסף, ביקשו המבקשים עיכוב הליכי הוצאה לפועל עד לבירור טענות הבנק נגד החברה בתביעה אחרת, וכן מתן דיור זמני לפני מכירת דירתם. הבנק, לעומת זאת, ביקש לדחות את התביעה, בקובעו כי גרסת המבקשים לאירועים אינה אמינה וכי החברה אכן חייבת לבנק סכום כסף ניכר. בית המשפט בחן בדקדקנות את טענות הצדדים. נמצא כי טענת המבקשים כי הוטעו על ידי הבנק בנוגע לתנאי המשכנתא אינה משכנעת ואינה עולה בקנה אחד עם עדותם שלהם. גם טענתם כי לחברה אין חוב לבנק נדחתה, שכן המבקשים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בתביעתם. יתרה מכך, בית המשפט קבע כי חוב החברה לבנק לגיטימי וכי אין צורך לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. באשר לבקשת המבקשים לדיור זמני, קבע בית המשפט כי בבעלות בני הזוג דירה נוספת, היכולה לשמש כדירת מגורים חלופית סבירה, וכי זכויותיו של בנם, שהמיזם העסקי שלו הוביל למשכנתא, אינן גוברות על זכויותיו של הבנק כמלווה. לבסוף, בית המשפט התייחס לטענת המבקשים בדבר גובה החוב בתיק ההוצאה לפועל ולא מצא בה כל צדק. משכך, דחה בית המשפט את תביעת המבקשים והורה להם לכסות את הוצאות המשפט של הבנק, תוך שהוא קובע את הסכום על 25,000 ₪ בתוספת מע"מ.