ת"א 52940-06-11

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב בקשה לצו מניעה זמני שהגישה גלנור בניה ופיתוח בע"מ ("החברה") נגד עיריית ערד, במטרה לאסור על חילוט ערבות בנקאית בשווי 443,361 ₪. הערבות הונפקה על ידי הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ במסגרת הסכם פרויקט שנחתם ב-17 ביוני 2009, לשדרוג המרכז המסחרי של ערד. במהלך ביצוע הפרויקט התגלעו חילוקי דעות, שהובילו להוצאת החברה מהאתר על ידי העירייה. החברה טענה לעבודות שלא שולמו בשווי 4,684,151 שקל וביקשה את צו המניעה למניעת נזק בלתי הפיך, בטענה כי העירייה הפרה את ההסכם וגרמה לעיכובים ולהוצאות מיותרות. עם זאת, העירייה טענה כי הערבות הבנקאית היא אוטונומית ובלתי מותנית, ומאפשרת להם לבקש תשלום מיידי מבלי לספק ראיות לטענותיהם. לטענת העירייה, בקשת החברה לא הצדיקה את עיכוב החילוט, שכן לא הוזכרה מרמה או נסיבות חריגות, שהן הסיבות הכשירות היחידות לגבור על עצמאותן של ערבויות אלה. השופטת, שרה דברת, הסכימה עם עמדת העירייה. הם הדגישו כי ערבויות בנקאיות אוטונומיות הן כלים חיוניים בעסקאות מסחריות ויש לעקוף אותן רק במקרים נדירים. מאחר שהחברה לא טענה במפורש לתרמית ולא סיפקה ראיות לנסיבות חריגות, השופט דחה את הבקשה וקבע כי חילוקי הדעות בין הצדדים היו סכסוכים עסקיים סטנדרטיים. השופטת גם דחתה את טענת החברה כי ייגרם להם נזק בלתי הפיך, והורתה להם לשאת בהוצאות המשפט של העירייה, וקבעה להם 12 אלף שקל.