ע"א 18537-11-14

תקציר

פסק הדין דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באילת לפירוק שותפות במקרקעין באמצעות מכירת הנכס המדובר. הבקשה נדחתה משום שלא היו נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההארכה, וסיכויי הצלחת הערעור נמוכים. העותרת, שבבעלותה 40% מהנכס, טענה כי היה מקום לאפשר לה למנות כונס נכסים שיגן על זכויותיה, וכי אישור הכונס הנוכחי למכור את הנכס יפגע בזכויות אלה. עם זאת, השופטת קבעה כי לעותרת ניתנה בעבר הזדמנות למכור את הנכס בעצמה והיא לא לקחה אותו, וכי טענתה להתנהלות בלתי מורשית ביחס להסכם הפשרה אינה עומדת בעינה. מהודעות דוא"ל שהציגה המשיבה עולה כי המבקשת הייתה מודעת לכך שההסכם המוצע אינו תואם את העדפותיה זמן רב לפני המועד האחרון להגשת ערעור. עוד ציינה השופטת את חוסר שקידתה הסבירה של המבקשת בחתירה להסכם פשרה וראתה בהתנהלותה ניסיון לעכב את ההליך המשפטי. הבקשה נדחתה, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיב. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 7.12.2014 ונחתם על ידי השופטת שרה דברת.