בר"ע 39872-12-16

תקציר

פסק הדין בתיק זה נוגע למחלוקת בין עובד, שי שחר, לבין מעסיקתו לשעבר, חברת אלטק בע"מ, בנוגע לתנאי פיטוריו של העובד. העובד ביקש מבית המשפט להורות לאלטק לחשוף מסמכים מסוימים הקשורים לתיק, אך בית המשפט סירב. המסמכים המדוברים היו קשורים לפיטורי בכירים, דוחות ניתוח מכירות והחלטות בנוגע לכספי פיצויים לעובדים. בית המשפט נימק את החלטתו בעיקר בנימוק של הגנה על פרטיותם של צדדים שלישיים שפרטיהם האישיים ייחשפו במסמכים. כמו כן, בית המשפט מצא כי העובד לא הביא ראיות מספיקות לרלוונטיות של מסמכים אלה לעניינו, במיוחד בכל הנוגע לסוגיית הנוהג או התקדים בחברה, ולא בחן חלופות אחרות לקבלת המידע מבלי לפגוע בזכות לפרטיות. גם בקשת העובד לחופשה לצורך ערעור על ההחלטה נדחתה, ובית המשפט ציין כי השופט הראשון הפעיל כראוי את שיקול דעתו בשקילת הרלוונטיות של המסמכים אל מול שיקולי צנעת הפרט. בנוסף, בית הדין הדגיש כי העובד לא עמד בנטל ההוכחה לקיומו של נוהג בחברה, והמסמכים המבוקשים כרוכים בחדירה משמעותית לפרטיות של הצדדים השלישיים המעורבים. פסק הדין אישר מחדש את שיקול הדעת הרחב שהוקנה לבית משפט קמא בעניינים פרוצדורליים, והעובד חויב בהוצאות משפט של המשיב.