תאד"מ 39282-02-21

תקציר

הנתבעים הגישו בקשה לדחיית התביעות, וקבעו כי יש לדחות את התביעות בגין אי תשלום אגרות, ואם בית המשפט לא ייעתר לכך, יש לאחד את הדיונים עם תיק בית המשפט המחוזי בתל אביב 11566-12-20, או לחילופין להעביר את כל התביעות ולדון בהן כתביעה שכנגד. התובע השיב כי אי תשלום האגרה הוא עניין בירוקרטי וביקש שובר תשלום יחיד להסדרת האגרה. הם התנגדו לאיחוד הדיונים מכיוון שהדבר יעכב את ההליכים שלא לצורך. הנתבעים טענו לייעול ההליכים כדי למנוע כפילויות והחלטות סותרות. בית המשפט קיבל את הטענה שאי תשלום האגרה נבע מבירוקרטיה ולא דחה את התביעות. היא גם הכירה ברצונו של התובע לפתרון מהיר יותר, אך ציינה כי דחיית התיק הנוכחי תשרת יעילות פרוצדורלית, תמנע החלטות סותרות ותחסוך משאבים שיפוטיים בשל דוקטרינת ההליך התלוי ועומד. בית המשפט לא יכול היה לאחד את הדיונים מכיוון שהתיקים התנהלו בבתי משפט שונים, ולכן השהה את החלטתו למשך 14 יום כדי לתת לתובע שהות להחליט בין שתי חלופות: עיכוב ההליכים עד להכרעת בית המשפט המחוזי או דחיית התביעות הנוכחיות והגשת חדשות או תביעה שכנגד בבית המשפט המחוזי. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים.