בש"פ 1105/05

תקציר

מדינת ישראל הייתה המשיבה בתיק זה, שהיה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. המערער, מורה בבית ספר, נחקר בחשד לעבירות מין בשניים מתלמידיו. המערער ביקש לאסור את פרסום פרטיו המזהים, אך הערכאה הנמוכה יותר דחתה בקשה זו בקובעה כי האינטרס הציבורי בידיעת הפרטים גובר על הנזק הפוטנציאלי למערער. הערעור ביקש להפוך החלטה זו. הערעור התבסס על סעיף 70(ה1)(1) לחוק בתי המשפט, המאפשר לבית המשפט להגביל פרסום שמו של חשוד כדי למנוע פגיעה חמורה. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור וציין כי המערער לא הוכיח נסיבות חריגות או פגיעה חמורה המצדיקות הגבלת פרסום שמו. החזקת חומר פורנוגרפי במחשבו, לרבות תכנים הנוגעים לקטינות, לצד עדויותיהן של שתי מתלוננות בחקירה הנוכחית, גברו על האינטרס שלו לשמור על פרטיותו של שמו. בית המשפט הדגיש כי זכות הציבור לדעת והאינטרס בחשיפת האמת מאחורי הטענות היו גורמים משמעותיים. כמו כן, הייתה הערכה חקירתית כי חשיפת שמו של המערער עשויה להביא לחשיפת מעשים נוספים, במיוחד נוכח אופי העבירות. לפיכך, ההחלטה לפרסם את שמו של המערער אושרה.