פ"א 10418-04-15

תקציר

המערערת במקרה זה בנתה מבנה בלתי חוקי על קרקע חקלאית כ-12 שנים לפני הדיון. הם גם לא מילאו אחר צווים משפטיים רבים להרוס את הבנייה, ובמקום זאת בחרו לעשות צדק בעצמם. כתוצאה מכך, הגישו נגדם המשיב כתבי אישום רבים בגין אי ציות לצווי בית משפט ושימוש בלתי חוקי במקרקעין. המערער הפסיד גם בערעורים שונים על צווי הריסה, לרבות אחד שנתן להם ארכה עד מאי 2011 להרוס את המבנה בעצמם, ולאחר מכן יוכל המשיב לבצע את הצו מספטמבר 2011 ואילך. המערער גם לא הראה כל כוונה לציית לצווים אלה, ותחת זאת המשיך לפעול משפטית למניעת ההריסה. לבית המשפט היה שיקול דעת ליתן למשיבה ארכה לביצוע צו ההריסה, אותה בחרה שלא להפעיל במקרה זה. טענת המערערת כי קיים אופק תכנוני להכשרת הבנייה לא נתמכת, שכן לא הייתה כל אינדיקציה לכך שניתן היתר בניה למבנה. זאת ועוד, התנהלות המערערים מלמדת כי הם בוחרים לזלזל בחוק וליצור מצב של פעילות בלתי חוקית הנמשכת ללא הפוגה. בית המשפט הדגיש כי הארכת מועדים לביצוע צווים שיפוטיים פוגעת בשלטון החוק. במקרה דנן, המצב התכנוני הקיים לא הצדיק את היענות לבקשת המערערת להארכה, מה גם שהיתר הבנייה לא היה "בהישג ידה המיידי" של המערערת. בית המשפט ציין כי לא ניתן לצפות כי המערערת תקבל היתר בניה בקרוב, וכי המערערת מנסה לנצל את הקצב האיטי של מערכת המשפט בתקווה שהבנייה הבלתי חוקית תוכשר בסופו של דבר. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את ערעורו של המערער, ונתן למשיב ארכה עד ליום 5.7.15 לביצוע צו ההריסה, וזאת בשל הזמן שאבד בביצוע הצו בשל הליך הערעור. גם בקשת המערערים לבצע את ההריסה עצמם נדחתה, בשל התנהלותם בעבר והחלטות שהתקבלו בדיונים קודמים. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ביום 3.5.15.