בר"מ 2743/19

תקציר

מדובר בשני מבקשים שהם בני זוג, המבקש 1, אזרח אריתריאה שהסתנן לישראל והונפק לו רישיון לישיבת ארעי, והמבקש 2, אזרח אתיופי שהסתנן אף הוא לישראל. בקשתה של המבקשת 1 למקלט נדחתה, והיא נדרשה לעזוב את הארץ, ואילו בקשתה של המבקשת 2 להשוות את מעמדם נדחתה פעמיים. המבקשים ערערו על החלטות אלה וכן ביקשו צווי ביניים שיאפשרו למבקש 1 לעבוד ולהישאר בארץ עד לסיום הליך הערעור. בית המשפט נתן צו מניעה זמני בשנת 2017 ולאחר מכן צו קבוע בשנת 2019, אך זה בוטל בעקבות ערעור של המשיב. בתוך כך, בקשת המקלט של מבקש 1 הוחזרה לדיון חוזר, דבר שהביא לדחיית הערר על צו המניעה. ערעור נוסף ובקשה לסעד זמני נדחו, והמבקשים חויבו בתשלום אגרות. בקשת רשות הערעור הנוכחית נובעת מהחלטה שהתקבלה במסגרת הליך הערעור הקודם. עם זאת, מאחר שהליך זה נדחה כעת, בית המשפט מוצא כי הבקשה הנוכחית הפכה ללא רלוונטית. הסעד הזמני שניתן למבקשים פקע עם סיום התביעה. בית המשפט מבהיר כי לא יינקטו פעולות אכיפה נגד מבקש 1 אלא 30 יום לאחר קבלת החלטה חדשה בבקשת המקלט שלו, ומפנה את טענות המבקשים להחלטה החדשה. בקשת המבקשים להכרעה בבקשתם הנוכחית למתן רשות ערעור נדחית, שכן היא נדחית כעת, והבקשה נדחית. בית המשפט מציין כי אין בהחלטה זו כדי למנוע מהמבקשים לנקוט בהליכים מתאימים בכל הנוגע לדחיית בקשתם לסעד זמני בהליך אחר. העלויות אינן מוענקות לאף אחד מהצדדים.