ת"א 13633-07-16

תקציר

התיק בבית המשפט נסוב סביב מחלוקת על דמי השכירות המגיעים לתובעים, שהם בעלי תחנת דלק, מהנתבעים, המפעילים אותה. הנאשמים מואשמים בכך שלא חלקו ביניהם את רווחי התחנה וסירבו למסור מסמכים חשבונאיים. התובעים דרשו סעדים נוספים שנזנחו מאוחר יותר. המומחה שמונה על ידי בית המשפט הפיק דו"ח מפורט ומנומק, המתבסס על נתוני המכירות שמסרו הנתבעים, והעריך את דמי השכירות המגיעים לתובעים ב-67,000-80,000 ₪ לחודש עבור השנים 2017 ו-2018. דו"ח המומחה נמצא אמין, והנתבעים חויבו לשלם לתובעים דמי שכירות עבור תחנת דלק, חנות נוחות, פנצ'ריה ומתקן כביסה, בסך כולל של 1,097,658 ₪ לתקופה שבין פברואר 2015 לאוגוסט 2018. השופט פסק גם בתביעה שכנגד שהגישו הנתבעים, שנדחתה בשל היעדר הוכחת נזק, למעט סכום קטן הקשור למניעת השימוש של בשארה בתחנת הדלק. משכך, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים את הסכום הכולל בסך של 1,207,658 ₪ וכן את הוצאות המשפט של התובעים, בסך כולל של 130,000 ₪.