ת"א 24790-12-22

תקציר

התובע, מנשה מזור, הגיש תביעה נגד הנתבע, חיים פינקלשטיין, בבקשה שבית המשפט יצהיר כי לשניהם שותפות שבה חלקו של התובע הוא 85% וכי השותפות היא הבעלים של יהלום מסוים. לחילופין, ביקשה התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעת להשיב לתובע את היהלום. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה בטענה שהיא מיושנת. הסוגיה המרכזית שעמדה להכרעה הייתה מתי החלה תקופת ההתיישנות לרוץ. בית המשפט קבע כי עילת התביעה קמה בחודש מרץ 2007, כאשר הנתבעת ליטשה את היהלום אך סירבה להחזירו לתובע. טענת התובעת כי השותפות בין הצדדים לא פורקה הייתה הודאה שמנעה ממנה להסתמך על פקודת השותפויות, החלה רק לאחר פירוק. בית המשפט מצא כי התובע ידע על עילת התביעה מאז שנת 2007 או לכל המאוחר משנת 2011, ולפיכך התביעה הנוכחית, שהוגשה בדצמבר 2022, התיישנה. זאת ועוד, התובעת לא הוכיחה כי התקיימו יחסי נאמנות בין הצדדים, כך שתקופת ההתיישנות תתעכב. לבסוף, ציין בית המשפט כי גם אם השותפות הייתה הבעלים של היהלום, כפי שטען התובע, עובדה זו לבדה אינה מצדיקה את דחיית התביעה בשלב זה. התביעה נדחתה מחמת התיישנות, והתובע חויב בתשלום הוצאות בסך 25,000 ₪.