בש"א 13944/03

תקציר

פסק הדין נסוב סביב שתי תביעות מאוחדות, ע"א 269/03 וע"א 343/03, הנוגעות לסכסוך מקרקעין בין שני צדדים, שאהין והמבקשים, ותביעותיהם כנגד מדינת ישראל. בע"א 269/03 מבקש שאהין לבטל פסק דין בעניין הסכם פשרה בינם לבין המדינה, בטענה למצג שווא והפרת ההסכם על ידי המדינה. כמו כן, הם מבקשים לרשום את זכויותיהם במקרקעין שהעבירו למדינה או לחילופין לפתוח מחדש את תיק הפשרה. בתוך כך, המבקשים בע"א 343/03, יורשי המנוח ואלרי מ., מגישים תביעה הן נגד שאהין והן נגד המדינה, במטרה לאכוף את הסכם הפשרה ולרשום את המקרקעין שבמחלוקת על שמם. לטענתם, שאהין הסתמך על מצג המדינה והתקשר עימם בהסכם מכר, תוך העברת כל זכויותיהם בקרקע שבמחלוקת. שאהין, לעומת זאת, מבקש לדחות את טענת המבקשים מטעמים מקדמיים ומפרש את הסכם המכר באופן שונה. בנוסף, קיימות מורכבויות בכל הנוגע לייפוי הכוח לייצוגו של שאהין ולמשא ומתן לפשרה בין המבקשים לבין המדינה. כן הגישו המבקשים בקשה למחיקת כתב תביעתו של שאהין בע"א 269/03 וכתב ההגנה בע"א 343/03, וכן לאישור הסדר פשרה בין המבקשים לבין המדינה. עם זאת, השופט קבע כי יש סיבה מספקת לאפשר את המשך טענותיו של שאהין, והבקשה למחיקה ולאישור הפשרה נדחתה. השופטת הדגישה את הצורך לנקוט משנה זהירות בדחיית תביעות על הסף והדגישה כי כל עוד קיים סיכוי, גם אם קלוש, להצלחתו של תובע, אל לו לבית המשפט למנוע ממנו את ההזדמנות. לפיכך, הן כתב התביעה והן כתב ההגנה של שאהין יעמדו בעינם, ועל המבקשים להגיש כתב הגנה בע"א 269/03 תוך 30 יום. פסק הדין מדגיש את חשיבותו של דיון ענייני על פני גישה פורמליסטית, המבטיחה כי ניתן יהיה להמשיך בהליכים משפטיים אם קיימת אפשרות להצלחה.