ת"צ 4742-06-11

תקציר

בפסק דין זה בחן בית המשפט את בקשת העותר למשוך בקשה לתביעה ייצוגית לפי חוק תובענות ייצוגיות, אשר ערערה על שיטת חישוב הארנונה של עירייה באמצעות הכללת שטחים משותפים משותפים. העותר טען כי שיטה זו אינה חוקית שכן היא מפרה את חוקי ההקפאה. עם זאת, העירייה טענה כי הכללה זו לא הייתה מכוונת, שריד להצעת מדיניות שלא אושרה משנת 2006. במהלך קדם משפט בדצמבר 2011, הציע בית המשפט כי העותר ישקול מחדש את המשך התביעה בשל האתגר להוכיח את הטענות. משכך, הגיש העותר בקשה להסתלקות, בטענה שלא התקבל פיצוי בגין הסתלקות זו. בעתירה נטען כי מעשיהם הובילו לשינויים מיטיבים, לרבות התאמות בצו הארנונה והחזרים לתושבים שחויבו ביתר. בית המשפט שקל הן את טענות העותר והן את טענות המשיב, והגיע למסקנה כי על אף שהמקרה העלה סוגיות מנהליות חשובות, ובפרט בכל הנוגע לשקיפות ולציות לחוק, יש לדחות את הבקשה לאישור כייצוגית. למרות זאת, בית המשפט הכיר בהשפעה החיובית של התביעה, ופסק לעותר 10,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 35,000 ₪, תוך הדגשת התנהלותה הפסולה הראשונית של העירייה. לא נקבעו הוצאות נוספות, תוך הכרה באופי המעורב של תוצאת התביעה.