ת"א 30157-12-10

תקציר

המבקשים ביקשו לתקן את תביעתם ולקבוע כי סבם הוא הבעלים של חלקת אדמה. המשיב ביקש לדחות את התביעה, ובית המשפט הסכים לכך בתחילה, אך נתן למבקשים הזדמנות לתקן את כתב תביעתם. טענת המבקשים הייתה כי סבם התגורר במקרקעין שנים רבות וצאצאיו התגוררו בה כבעלים. עם זאת, הקרקע נרשמה על שם מדינת ישראל. המבקשים ביקשו לתקן את הטענה כך שתכלול כי הרישום הושג במרמה, ולכן יש לשנותו. המבקשים טענו כי האזור מרוחק וסבם, שהיה אנאלפבית, לא השתתף בהליך הרישום. המשיב טען כי טענת המבקשים אינה מהווה תרמית וכי אין לשנות את הרישום, מה גם שחלף זמן כה רב. בית המשפט הסכים עם המשיב בקובעו כי טענת המבקשים נעדרת ראיות ומפורטות, וכי המסגרת הנורמטיבית אינה מאפשרת תביעות שאינן לפי פקודת הסדר הזכויות במקרקעין. מאחר שהמבקשים לא עברו את המשוכה הראשונה, לא ראה בית המשפט צורך לדון בהתיישנות. לפיכך, הבקשה לתיקון כתב התביעה נדחתה, והתביעה הראשונית נדחתה. על המבקשים היה לשלם הוצאות בסך 2,500 ₪ למשיב.