בש"פ 7234/18

תקציר

הנאשמים, שנחשדו ברכישת נשק, ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי לעצור אותם. השיחות בין הנאשמים, שהוקלטו על ידי המשטרה, שימשו ראיה לכאורה נגדם. הנתבעים טענו כי יש לפרש את השיחות כפשוטן, וציינו כי הן רוכשות רכב עבור בן זוגו של נאשם 1. בינתיים טענה הפרקליטות כי השיחות היו צופן לרכישת אקדח. עוד ביקשו הנאשמים לפסול את השיחות המוקלטות כראיה, בטענה כי הושגו שלא כדין משום שצו האזנת הסתר לא כלל את מספרי הטלפון המוזכרים בשיחות. עם זאת, התביעה הציגה אישור מעובד ציבור המאשר כי האזנות הסתר בוצעו כדין. השופט הסכים עם טענת התביעה ודחה את הערעור, בקובעו כי השיחות סיפקו ראיות לכאורה לאשמת הנאשמים. זאת ועוד, בהתחשב באופי העבירה ובעברו הפלילי של הנאשמים, קבע השופט כי חלופת מעצר אינה מתאימה במקרה זה. כתוצאה מכך, הנאשמים יישארו במעצר בזמן שהתיק יתקדם לבית המשפט הפרוצדורלי לבחינה נוספת של הראיות.