ע"ע 701022/98

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית הדין האזורי נצרת שדחה תביעה לפיצויי פיטורים לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים. במהלך הדיון בערעור נמחקה התביעה לפיצויים בגין איחור בהעברת הכספים. המערערת טענה כי עליה לקבל פיצויי פיטורים בשיעור של 230% מאחר ותנאי עבודתה הורעו משמעותית עקב התנהלות המשיב, ועל כן התפטרה. המשיב הכחיש את ההידרדרות וטען כי המערער התפטר. בית הדין האזורי קבע כי המערערת לא עמדה בנטל ההוכחה להרעה מוחשית בתנאי העבודה וכי התפטרותה אינה מזכה אותה בפיצויי פיטורים. כמו כן נדחתה תביעות בגין הוצאות אחזקת רכב. טענותיה העיקריות של המערערת היו כי הגישה פעמיים מועמדות למכרז ואי קבלת תשובה גרמה להרעה מוחשית בתנאי עבודתה. היא גם ציינה נסיבות נוספות שהיוו לכאורה הידרדרות. המשיב טען כי המערערת לא הוכיחה החמרה כלשהי וכי טענותיה אינן משכנעות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אליו מתייחס הערעור, היה מפורט ומבוסס על חומר הראיות. נמצא כי המערערת לא הרימה את נטל ההוכחה להידרדרות מוחשית וכי התפטרותה אינה מוצדקת. כמו כן, היא קיבלה את הסברו של המשיב לאי תשלום הוצאות אחזקת רכב. ערכאת הערעור קבעה כי לא תתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, שהתבססו באופן סביר והגיוני על חומר הראיות. בית המשפט לא מצא סיבה לסטות מממצאיו ומניתוחו של בית המשפט המחוזי, ולפיכך דחה את הערעור. המערערת חויבה בהוצאות המשיב בסך 4,500 ₪.