ערר 1017-12-25

תקציר

בניתוח משפטי זה, נבחן את פסק הדין של ועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז תל אביב, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו, על בסיס המידע שנמסר. **הרקע: זיהום מי תהום חמור וצורך דחוף בפתרון** העררים נסובו סביב בקשות להיתר להקמת פרויקט לטיפול במי תהום מזוהמים במתחם תע"ש השרון. הרקע להגשת הבקשות הוא זיהום חמור שנגרם עקב עשרות שנות פעילות של מפעלי התעשייה הצבאית במתחם, אשר השפיע על שטחים נרחבים והוביל לסגירת בארות מים. תוכנית מש/1 - תע"ש השרון, משנת 2018, נועדה להסדיר את פיתוח המתחם, תוך קביעת הוראות לטיפול במפגע הסביבתי. תוכנית זו כללה גם אפשרות להקמת מתקנים זמניים לטיהור קרקע ומים. **החידוש המשפטי: הפעלת סמכות ועדת הערר "להיכנס לנעלי" הוועדה המקומית (סעיף 157 לחוק התכנון והבניה)** נקודה מרכזית וחידוש משמעותי בפסק הדין היא ההפעלה הנרחבת של סעיף 157 לחוק התכנון והבניה, המאפשר לוועדת הערר לדון בבקשות להיתר במקום הוועדה המקומית, במקרים בהם זו נמנעת מלקבל החלטה עניינית בתוך פרק זמן סביר. * **ההקשר:** במקרה זה, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת השרון (להלן: "הוועדה המקומית") לא קיבלה החלטה עניינית בארבע בקשות ההיתר במשך כשנה, אף לאחר שהוגשו עררים ראשונים, נמחקו בהמלצת הוועדה, ולאחר דיון נוסף. * **הפסיקה:** ועדת הערר קבעה כי התנהלות זו של הוועדה המקומית, הכוללת עיכובים חוזרים, אי-מתן החלטה עניינית, ונימוקים לכאורה ל"חוסרים" שאינם עולים בקנה אחד עם העובדות והחומר שהוצג, מהווים למעשה סירוב לבקשה. בכך, הוקנתה לוועדת הערר סמכות לדון בבקשות לגופן. * **ההשלכה:** ועדת הערר "נכנסה לנעלי" הוועדה המקומית, בחנה את הבקשות בהתאם לתכניות החלות, ואישרה אותן. זאת, בניגוד לטענות הוועדה המקומית כי הבקשות לקויות וכי אינן "בשלות" לדיון, אשר נדחו על ידי ועדת הערר. ההחלטה מדגישה את מטרת סעיף 157 לחוק – מניעת נזק למבקש ההיתר כתוצאה מעיכובים בלתי מוצדקים מצד רשות הרישוי. **עקרונות משפטיים נוספים שנבחנו:** 1. **תאימות לתכניות בניין עיר:** ועדת הערר בחנה את הבקשות לגופן אל מול הוראות תמ"מ 2/5 (תכנית מתאר מחוזית חלקית למרחב נחל הירקון). נקבע כי הפרויקט, הכולל את הקמת קווי ההולכה, מתקן הטיפול, אתר ההתארגנות וקו הניקוז, מהווה פרויקט אחד שמטרתו שיקום נחל הירקון באמצעות הזרמת מים מטופלים. לפיכך, הבקשות נחשבו כבקשות להיתרים ל"מתקני תשתית לצרכי שיקום נחל הירקון", וניתן היה לאשרן מכוח תמ"מ 2/5, בכפוף לעמידה בתנאים. 2. **סמכות הוצאת היתרים מכוח תמ"מ 2/5:** אף שתמ"מ 2/5 הינה תכנית מתאר מחוזית, נקבע כי הוראותיה מאפשרות הוצאת היתרי בנייה למתקני תשתית לצרכי שיקום נחל הירקון, בהתאם לתכלית התכנית ולמהות הבנייה המותרת. הודגש כי המבחן להוצאת היתרים מכוח תכנית אינו הכותרת שלה, אלא מהותה ורמת הפירוט הנדרשת. 3. **השוואה לתכנית מש/1:** נדחתה טענתה של עיריית רמת השרון, לפיה יש להקים את המתקן אך ורק מכוח הוראות תכנית מש/1 (תע"ש השרון) ולא מכוח תמ"מ 2/5. נקבע כי אף שתכנית מש/1 עוסקת בטיהור מי תהום, אין בהוראותיה כדי לשלול הקמת מתקן מחוץ לתחום התכנית, במיוחד כאשר החלופה שנבחרה (מיקום המתקן) נועדה לשלב את הטיפול במי התהום עם פרויקט שיקום נחל הירקון, אשר אושר מכוח תמ"מ 2/5. 4. **תסקיר השפעה על הסביבה:** נדחתה טענתה של עיריית רמת השרון, כי אישור הבקשות מחייב הכנת תסקיר השפעה על הסביבה ושמיעת התנגדויות, כפי שנקבע בפסק דין של בית המשפט העליון בעניין אישור תכנית מש/1. ועדת הערר קבעה כי ההחלטה בעניין תסקיר הייתה מוגבלת למקרה הפרטני של מש/1, הקשורה להוספת הוראות חדשות בשלב מאוחר, ולמצב הקרקע המזוהם במתחם עצמו. במקרה הנוכחי, המתקן מוקם מחוץ לשטח המזוהם, מכוח תכנית שאושרה כדין, ובליווי מסמך סביבתי מקיף, דומה בהיקפו לתסקיר. 5. **התחייבויות עיריית רמת השרון:** הועלתה ביקורת חריפה על התנהלות עיריית רמת השרון, אשר נמנעה מלחתום על הבקשה לקו מים מטופלים (כבעלים של חלק מהחלקה), וזאת בניגוד להתחייבויות קודמות בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, וכן בניגוד להתחייבויות שנתנו בשנים קודמות במסגרת תיאומים ותכתובות. **חידושים והדגשים:** * **הכניסה לנעלי הוועדה המקומית:** השימוש הנרחב בסמכות לפי סעיף 157 לחוק, והדגש על מניעת "תקיעת מקלות בגלגלי" הליכי הרישוי על ידי רשויות מקומיות, מהווים דגש משפטי חשוב. * **חשיבותו הלאומית של הפרויקט:** הפסיקה מבהירה את חשיבותו העצומה של הפרויקט לטיפול במי התהום המזוהמים, הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית ותפעולית (מניעת אובדן מים שפירים). * **ביקורת על התנהלות הוועדה המקומית:** הביקורת החריפה על התנהלות הוועדה המקומית ועירית רמת השרון, המתוארת כ"ממאנות לקדם את הבקשות", "מעכבת את הפרויקט", ו"גורמת לנזק ציבורי של ממש", מדגישה את האחריות המוטלת על רשויות התכנון לפעול ביעילות ובהגינות. * **שילוב תכניות ובחינת תאימות:** ההכרעה מציגה מודל לבחינת תאימות בקשות להיתר כאשר הן חלות במספר תכניות (מש/1 ותמ"מ 2/5), תוך קביעה כיצד יש לפרש וליישם את הוראותיהן בהקשר של פרויקט בעל חשיבות לאומית. **לסיכום**, פסק הדין מדגים את יישומו האקטיבי של סעיף 157 לחוק התכנון והבניה, כאשר ועדת הערר נכנסת לנעלי ועדה מקומית אשר נמנעה מלקבל החלטה עניינית, ומאשרת בקשות להיתר בעלות חשיבות סביבתית ולאומית, תוך התמודדות עם טענות פרשניות ומנהליות מורכבות. ההחלטה מדגישה את הצורך בפעולה מהירה ויעילה בנושאים סביבתיים קריטיים, ואת מגבלות הכוח של רשויות תכנון מקומיות בעיכוב פרויקטים בעלי חשיבות ציבורית.