ת"א 522/05

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות בחלקה 26, הרשומה בטאבו על שם שני אחים, התובעים. התובעים התקשרו בשתי עסקאות סותרות למכירת החלקה. הראשון היה עם הנתבע, פאהד, ביוני 2004 באמצעות חתימה מזויפת, על פי התביעה. העסקה השנייה הייתה עם צד שלישי, התובעת מס' 3, בחודש ינואר 2005. שני הרוכשים טוענים כי זכותם על המגרש גוברת על זכותם של האחרים. השופט מצדד בקונה השני, ומכריז עליו כבעלים החוקיים של הנכס. זאת, בהתבסס על הקביעה כי ההסכם הראשון בין התובעים לבין פהד לא עמד בדרישת הכתב של חוק המקרקעין, בשל פרטים מהותיים השנויים במחלוקת וחסרים בחוזה, קרי התמורה ומועדי התשלום. עוד קבע השופט כי חתימת הרוכש על ההסכם הראשון ככל הנראה לא זויפה, והקונה השני אינו יכול לטעון להגנה לפי סעיף 10 לחוק המקרקעין. למרות שהשופט פוסק לטובת הרוכש השני, התובעים נדרשים לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע בשל התארכות הדיון המיותרת שנגרמה בשל טענת החתימה המזויפת.