ה"פ 337/06

תקציר

פסק הדין דן בבעלות על נכסי מקרקעין מסוימים. המבקשים טוענים כי החברה העבירה את כל זכויותיה לבעלי המניות ולכן אין לה נכסים משלה, ואילו המשיבים טוענים כי החברה עדיין מחזיקה בנכס כלשהו שלא הועבר. בית המשפט בחן האם קיימת השתק חברה - עיקרון משפטי המונע מצדדים לדון מחדש בעניינים שכבר הוסדרו בפסקי דין קודמים - ופסק לטובת המשיבים. פסק הדין קובע כי החברה לא מכרה את כל זכויותיה לבעלי המניות וכי יתרת הזכויות בנכס שייכות לחברה. לפיכך, נדחתה טענת המבקשים כי רכשו את מלוא זכויות החברה באמצעות הסכם הפשרה. יתר על כן, בית המשפט קבע כי שטחים הנמצאים ממש מול חנויות, המאפשרים גישה אליהן מהרחוב, הם מטבעם חלק מהרכוש המשותף ואינם יכולים להיות בבעלותו של מי שאינו בעל החנות. טענת המבקשים כי הסכמים קודמים בין המשיבים לבין המבקשים קבעו אחרת נדחתה, שכן הסכמים אלה הותנו באישור בית המשפט, אשר מעולם לא ניתן. עוד נכתב בפסק הדין כי טענת המבקשים כי הסתמכו על רישום הנכס על שמם לרעתם אינה משכנעת וכי ממילא אין להם זכות בנכס. לבסוף הכריע השופט בבקשה נפרדת בעניין מכירת חנות לאחד המשיבים. מאחר שבית המשפט קבע כי יש לדחות את תביעת המבקשים כנגד כל המשיבים, לרבות משיב זה, נדחתה גם בקשה זו. המבקשים חויבו לשלם 15,000 ₪ בתוספת מע"מ שכר טרחה לכל קבוצת משיבים מיוצגים.