פר"ק 41350-04-18

תקציר

פסק הדין מקבל חלקית את בקשת המנהל המיוחד להורות למלול להשיב 847,000 ₪ לקרן הפירוק של העמותה, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.4.2009 ועד למועד פסק הדין, בתוך 45 יום. הבקשה לסעד נוסף, למימוש דירתו של מלול כפנויה במקרה של אי פירעון בתוך 60 יום, נדחית. מלול חויב לשלם למנהל המיוחד הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 30 אלף שקל, לרשם העמותות 10,000 שקל ולכינר 5,000 שקל גם כן, כל זאת בתוך 45 יום. פסק הדין ניתן בעקבות הרשעתו של מלול בלקיחת כספים מהעמותה שניהל. בית הדין קובע כי הכספים נלקחו ללא אישור העמותה והיוו גניבה, ולא תשלומי שכר כפי שנטען על ידי מלול. השופט דן באריכות בטענות הסף שהעלה מלול, ודוחה את כולן. אלה כוללים טענות הנוגעות לסמכות להגיש את הבקשה, אישור הממונה ותקופת ההתיישנות. השופט דוחה גם את טענותיו של מלול לגופן, לרבות תביעתו החלופית לקיזוז, וקובע כי האגודה אינה חייבת לו דבר.