ע"פ 7182/98

תקציר

הערעור מערער על חוקתיותו של חוק עזר מקומי בעיר אשקלון, האוסר על מכירת בשר חזיר ברחבי העיר, בטענה כי הוא פוגע בחופש העיסוק ובחירות הפרט המובטחות בחוק היסוד. המערערים, בעלי מעדניות שהואשמו בהפרת חוק העזר, טוענים כי האיסור המוחלט אינו סביר שכן הוא מתעלם מהאוכלוסייה המגוונת באשקלון, לרבות עולים חדשים מברית המועצות לשעבר הצורכים בשר חזיר. בית המשפט קבע בדעת רוב כי חוק הרשויות המקומיות מסמיך במפורש עיריות לחוקק חוקי עזר כאלה, וכפי שנחקק לפני חוק היסוד, הוא נותר בתוקף. האיסור המוחלט נמצא סביר שכן הוא חל באופן שווה על כל התושבים, ומגביל רק את המכירה ולא את צריכת בשר החזיר. יתר על כן, המשמעות ההיסטורית והלאומית של איסור החזיר ביהדות, כמו גם הסמכת הכנסת, מצדיקות את חוק העזר. לפיכך, הערעור נדחה. סגן הנשיא פפר הדגיש את חשיבותו הלאומית של איסור החזירים מעבר למשמעותו הדתית, ואילו הנשיא לרון התמקד בהיבט הדתי וטען לגישה מידתית, והציע איסור מוגבל המבוסס על דמוגרפיה של האוכלוסייה. עם זאת, שניהם הסכימו כי חוק העזר אינו פוגע בזכויות חוקתיות, ויש לקיימו. השופט הנדל הדגיש את לשונו הברורה של החוק, ואת שיקול הדעת הרחב שהוא מעניק לעיריות, שבדרך כלל ראוי שיכובד על ידי בית המשפט. פסק הדין משקף את יחסי הגומלין המורכבים בין ערכיה הדמוקרטיים והיהודיים של ישראל, ואת תפקידו של בית המשפט לבחון חוקים וחוקי עזר בעניין זה.