ע"פ 630/05

תקציר

הערעור שהגיש גן פרדסים (המערערת) על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה נדחה. המערער, שהיה בעל חלקת אדמה, הורשע בעבירות בנייה שבוצעו במקרקעין. המערערת טענה כי אין להטיל עליה אחריות לעבירות שכן לא הייתה לה כל מעורבות בהן, וכי שגה בית משפט קמא בחזקת ידיעת העבירות מצדו. עוד טענה החברה כי קיימת לה הגנה לפי סעיף 208(ב) לחוק התכנון והבניה, שכן ניתקה כל זיקה למקרקעין שנים קודם לביצוע העבירות, והעבירה את זכויות השימוש והניצול לקיבוץ גן שמואל. זאת ועוד, טען המערער כי הקנסות שהטיל בית משפט קמא אינם מוצדקים ויש לחשב אותם לפי השיעורים החלים על חממות ולא על מבנים. עם זאת, בית המשפט מצא כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח את חוסר ידיעתה על העבירות, ואף לא נקטה בכל האמצעים המתאימים כדי למנוע אותן, כנדרש בחוק. על אף שמנהלי החברה זוכו, נמצא כי המערערת, כבעלת הקרקע, ידעה על העבירות, כפי שמעידה חתימתה על בקשה להיתר. בית המשפט אישר גם את הקנסות שהוטלו, שהתבססו על השימוש בפועל במבנים כעסק, ולא על ייעודם לשמש כחממות. נוכח אי עמידתו של המערער בדרישות הפטור לפי סעיף 208(ב), והצדקת הקנסות, נדחה הערעור על כל חלקיו.