ת"א 7892-06-22

תקציר

התובע, שנפגע גוף בתאונה במועדון בשנת 2016, הגיש תביעת נזיקין נגד הנתבעים. כתב התביעה הראשוני של התובע כלל חוות דעת רפואית של מומחה לראומטולוגיה, המייחסת לתובע נכות לצמיתות בשיעור של 20% עקב תסמונת פיברומיאלגיה. הנתבעים סיפקו חוות דעת הפוכה, ומומחה שמונה על ידי בית המשפט ייחס לתובע 35% נכות. לאחר מכן הגיש התובע בקשה לתקן את כתב התביעה כך שיכלול חוות דעת פסיכיאטרית, תוך ייחוס 15% נכות בתחום הפסיכיאטרי לתאונה. הבקשה הוגשה שש שנים לאחר התאונה וכמעט שלוש שנים לאחר התביעה הראשונית. הנאשמים התנגדו לתיקון בטענה שהוא יפגע בהגנתם. השופטת דחתה את בקשת התובע לתקן את כתב התביעה, בנימוק של שיהוי התובעת, היעדר עילות חדשות וחפיפה פוטנציאלית בין הנכות הפסיכיאטרית לבין התביעה הקיימת בגין תסמונת פיברומיאלגיה. בנוסף, השופטת ציינה את התנהלות התובעת ואת היעדר העוול הברור התומכים בשלילת התיקון. לבסוף הזכירה השופטת את עקרון המידתיות ואת האינטרס הציבורי, המצדדים בדחיית תיקונים לאחר תום תקופת ההתיישנות של התביעה. מהחלטת השופט משתמע כי התביעה המקורית תמשיך להידון בבית משפט השלום, והצדדים יוכלו להתייחס לסוגיית ההוצאות בתום ההליך.