תמ"ש 41299-08-20

תקציר

בית המשפט בחן בקשה לסעד זמני שביקשה התובעת כנגד הנתבעים, אשר ביקשה לבטל את העברת המקרקעין ללא תמורה. ההעברה המדוברת הייתה מתנה של דירה מהתובע לבנו, אותה ביקש התובע לבטל בשל הפרות לכאורה של הסכם שעבוד. בית המשפט הכיר בכך שסיכויי ההצלחה של התביעה, שבמרכזה פרשנות הסכם השעבוד, אינם אפסיים אך גם אינם גבוהים, מה גם שהסעד המבוקש הוא ביטול המתנה ולא פיצוי כספי. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי מאזן הנוחות אינו לטובת התובע, שכן אופי התביעה הוא כספי ומכירת הדירה בפיקוח בית המשפט מבטיחה את זכויותיו הכספיות של התובע. בית המשפט התחשב גם בשיהוי המשמעותי בבקשת התובעת, שהוגשה שלושה חודשים לאחר התביעה, ללא הסבר משכנע, והגיע למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני. החלטה זו התקבלה מבלי להטיל הוצאות על התובע, ושאלת ההוצאות בקשר לבקשה תוכרע בתום ההליך.