ו"ע 42494-01-16

תקציר

סירובה של הרשות לזכויות ניצולי השואה לשלם לג', המערערת, פיצויים מחודש ינואר 2002 נשוא ערעור זה. ג' הגיש את העמוד הראשון של טופס תביעת פיצויים לרשות בשנת 2002, אך לא מילא את הבקשה במשך תשע שנים. הרשות הכירה בזכאותה של ג' להטבות באוגוסט 2011, אך דחתה את בקשתה לתשלום רטרואקטיבי עד למועד בקשתה הראשונית. ג' טענה כי הגישה את כל המסמכים הנדרשים בשנת 2002 וכי על הרשות לשלם לה את הקצבאות החל ממועד זה. לחילופין, טענה כי גם אם הרשות צודקת והיא הגישה רק את הטופס הראשוני, עדיין מועד התשלום צריך להיות 2002 על סמך האותיות הסטנדרטיות של הרשות ופסק דין בן בסט. הרשות, לעומת זאת, טענה כי הערעור הוגש באיחור בלתי מוצדק ובחוסר תום לב, כי החלטותיה בתיק היו כדין, וכי אין להחיל רטרואקטיבית את פסק דין בן בסט. בית המשפט קבע כי ג' לא הגישה את המסמכים הדרושים עד שנת 2011 וכי החלטות הרשות היו חוקיות, שכן הן התבססו על המשפט המקובל לפני פסק דין בן בסט. בית המשפט ראה גם את השיהוי של ג' בהמשך תביעתה כמצביע על כך שיש לדחות את הערעור. עם זאת, בית המשפט הורה כי ל-ג' ישולמו תגמולים החל מאפריל 2010, שכן לו הייתה מגישה תביעה מנהלית באותה עת, הגמלאות שלה היו משולמות רטרואקטיבית ממועד זה. לפיכך נדחה הערעור, אך ג' היה זכאי לקבל הטבות החל מאפריל 2010.