תמ"ש 203797/95

תקציר

פסק הדין מתייחס להסכם ממון בין בני זוג גרושים, שמטרתו להסדיר את כל העניינים הנוגעים למעמדם האישי, לרבות גירושין, משמורת ילדים והסדרי ממון. התובעת, שלא הייתה מיוצגת בעת עריכת ההסכם, מבקשת לבטל את ההסכם בעילה של עושק, טעות, הטעיה ופגיעה בתקנת הציבור. הנתבעת, שיוצגה על ידי באי כוחה, טוענת כי תביעת התובע אינה קבילה שכן הוגשה שנה וחצי לאחר אישור ההסכם, וכי הסכמת התובע הייתה מרצון. בית המשפט פוסק לטובת התובעת, בקובעו כי ההסכם נחתם בנסיבות עושקות שנוצרו על ידי הנתבעת. מצוקתה הנפשית וחרדתה של התובעת מפני הפרידה, יחד עם ניצולה ומצג השווא של הנתבע, הובילו להסכם בלתי סביר?? לטובת הנאשם. מהראיות עולה כי הנתבע ניצל את חולשתו הנפשית של התובע, ביודעו כי יחתום על ההסכם מבלי להבין עד תום את השלכותיו, בתקווה לפיוס. זאת ועוד, בית המשפט מגיע למסקנה כי ההסכם נחתם בשל טעות והטעיה מצד הנתבעת. התובעת חתמה על ההסכם מתוך אמונה שהוא לא ייאכף, לאור ההיסטוריה של פרידות והסכמים שלא מומשו על ידי בני הזוג. מעשיו ומצגיו של הנתבע תרמו לטעות זו, ותנאי ההסכם, לרבות תשלומי מזונות לכל החיים, מוטים באופן גורף לטובת הנתבע. פסק הדין מבטל את ההסכם, מורה על השבת סכומים ששולמו על פיו ופוסק לתובע 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, שיישאו בו הנתבעים. החלטה זו מתקבלת בהתחשב בנסיבות החריגות הסובבות את המקרה, כאשר ביטול ההסכם מוצדק על פי דיני החוזים ונוכח אופיים המיוחד של יחסי אישות.