עת"מ 43099-05-10

תקציר

העותרת הייתה השותפה היחידה במכרז פומבי לחכירת חלקת קרקע להקמת דיור מוגן לקשישים בבית שמש. היא הוכרזה כזוכה, אך לא עמדה בדרישת הגשת ערבות ביצועים ונזקים בתוך 80 הימים שצוינו. העותרת ביקשה להאריך את המועד, דבר שנדחה על ידי ועדת המכרזים, שביטלה לאחר מכן את זכייתה. העותר טען כי ההחלטה אינה חוקית, בלתי סבירה ובלתי מידתית, שכן השיהוי היה מזערי, וניתן היה להפקיד את הערבויות מאוחר יותר מבלי לפגוע במשיבים. יתר על כן, היא טענה כי כבר נכרת חוזה, ולכן השיהוי היה הפרה גרידא, שאינה מצדיקה את ביטול החוזה, והמשיבים פעלו בחוסר תום לב. לחילופין, טענה העותרת כי במסגרת מכרז הנסיבות אינן מצדיקות את ביטול זכייתה, מה גם שהיא המציעה היחידה, ויש לערוך את המכרז מחדש, תוך פגיעה באינטרס הציבורי. המשיבים דחו את הטענות וטענו כי טרם נכרת חוזה, והשלב שבו היה על העותרת להמציא את הערבויות עדיין נשלט על ידי דיני המכרזים, המחייבים שוויון ביחס למציעים. מכאן, שהחלטת ועדת המכרזים הייתה כדין. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיבים, וציין כי במסמכי המכרז צוין בבירור כי הערבויות הן תנאי מוקדם לכריתת חוזה, ולעותרת היה די והותר למלא דרישה זו, אך לא עשתה כן שלא באשמת המשיבים. בית המשפט קבע כי דיני המכרזים חלים, והחלטת הוועדה היא חוקית, סבירה ומידתית, מה גם שהעותרת היא האחראית הבלעדית לשיהוי. יתר על כן, בית המשפט מצא כי לא נכרת חוזה, והשיהוי היווה פגם מהותי. לפיכך, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם את הוצאות המשיבים.