עמ"ה 1206/01

תקציר

העותרים ביקשו מבית המשפט לבטל את הוראותיהן של שתי תכניות המסווגות את בנייניהם כמבנים לשימור, או לחילופין לבטל את ההחלטה המנהלית עד שתינתן להם הזדמנות להתנגד. המשיבים טענו כי העותרים התמהמהו בהגשת העתירה וכי לעותרים אין מעמד משום שהתוכניות כבר נכנסו לתוקף. בית המשפט מצא כי חוסר ידיעתם של העותרים על התוכניות בשל פרסום לקוי משמע שלא חל שיהוי, וכי לעותרים 3 ו-4 מעמד כעותרים ציבוריים. למרות שהתוכניות אושרו לפי חוק סדרי דין ובניה (הוראת שעה), בית המשפט קבע כי על הרשות מוטלת חובה לנהל את הליך האישור בסבירות, דבר שלא עשתה. החוק חייב את הרשות לפרסם את הפקדת התוכניות בעיתונים, אך הפרסומים לא כללו את שמות הרחובות ומספרי הבתים, ולא יידעו כראוי את הקוראים על הוראות השימור הכופות. מאחר שהפרסום הלקוי מנע מהעותרים לדעת על התוכניות ופגע בזכויותיהם, הורה בית המשפט לפרסם מחדש את ההוראות ולתת לעותרים הזדמנות להתנגד. בית המשפט אף דרש מהסמכות לבחון מחדש את שאלת השימור לאחר שמיעת ההתנגדויות. כל אחד מהמשיבים חויב לשלם לעותרים שכר טרחה.