בר"ע 7293-06-13

תקציר

בפסק הדין מיום 15.7.2013 החליט בית הדין להתייחס לבקשות למתן רשות ערעור כאילו ניתנה רשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991. התיקים אוחדו בשל חפיפה בין השאלות המשפטיות הכרוכות בכך. לאחר שבחן את החלטות בית הדין האזורי ועיין בחומר שנמסר, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לקבל את הערעורים. הסוגיה המרכזית נסובה סביב תביעות נפגעי עבודה המיוחסות למיקרוטראומה, המחייבות קביעת קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגיעה, אישור הפגיעה באמצעות מנגנון מיקרוטראומה וקביעת השפעת תנאי העבודה ביחס לגורמים אחרים. על הנפגע להוכיח קשר סיבתי זה בסבירות העולה על 50%. די בהשפעה משמעותית, הנאמדת של 20% או יותר, של תנאי העבודה על הליקוי לצורך הכרה כפגיעה בעבודה. בית המשפט הורה כי על מומחה רפואי, שמונה בעבר על ידי בית הדין האזורי, להתייחס לשאלות ספציפיות הנוגעות להיבטים אלה, ובפרט להתמקד בקשר הסיבתי בין עבודה לליקוי ובמנגנון הפגיעה. אף שבקשות רשות הערעור התקבלו, בית המשפט לא התערב בשאלות הנוגעות להכרה במחלה כמחלה מקצועית, שכן הדבר היה מחוץ לתחום הערעורים. לא נפסקו הוצאות, והקביעה נעשתה שלא בנוכחות הצדדים, עם הודעות שיישלחו אליהם. ההחלטה אושרה על ידי הנשיאה נילי ארד, המשנה לנשיא יגאל פליטמן, השופטת רונית רוזנפלד ונציגי הציבור מר איתן כרמון ומר יורם בליזובסקי.