ע"א 44711-11-14

תקציר

הערעורים הם בגין פרסומת פסולה המופיעה בראש תוצאות החיפוש בגוגל בעת חיפוש שמו של התובע, עמי סביר. מהפרסומת המדוברת משתמע כי סביר, עורך דין במקצועו, הורשע בחמש הזדמנויות שונות, דבר שקרי. הערעורים מופנים כלפי שני נתבעים, שאול בר נוי, הבעלים והמפעיל של האתר שבו מצוי פסק הדין הראשוני המוביל לפרסום הפסול, וגוגל, שמנוע החיפוש שלה מייצר את הפרסומת בעת חיפוש שמו של סביר. בית משפט השלום בתל אביב-יפו מצא את בר נוי אחראי ללשון הרע והורה לו לשלם לסביר פיצויים בסך 80 אלף שקל לצד הוצאות בסך 20 אלף שקל. התביעה נגד גוגל נדחתה. שני הצדדים ערערו על פסק הדין. ערכאת הערעור מצאה כי הפרסומת אכן מכפישה את סביר, ומאחר שהיא עדיין מופיעה באינטרנט, תקופת ההתיישנות אינה חלה. עוד קבע בית המשפט כי בר נוי אחראי ללשון הרע שכן הקוד הטכני שהוביל לתוצאת החיפוש המשמיצה בגוגל נוצר על ידו, והוא לא תיקן אותו גם לאחר שהתבקש לעשות כן על ידי סביר. למרות שבר נוי טען לסיבות אידיאולוגיות לאי שינוי הקוד, בית המשפט לא ראה הצדקה לסירוב זה ולכן דחה את ערעורו. באשר לחבותה של גוגל, בית המשפט הגיע למסקנה כי למרות שהם לא יצרו את התוכן המשמיצ, סירובם להסיר את הפרסומת לאחר שהתבקשו לעשות כן הופך אותם לאחראים. בית המשפט הדגיש כי מדובר במקרה קיצוני בו הפרסומת שקרית באופן חד משמעי ופוגעת בשמה הטוב של סביר. לפיכך, הן בר נוי והן גוגל אחראים במשותף ללשון הרע, ושני ערעוריהם נדחים. סכום הפיצוי שייפסק לצביר יישאר על 80,000 ₪, לצד סך הוצאות של 20,000 ₪ משני הנתבעים.