ס"ק 50677-07-21

תקציר

פסק הדין דן בסמכות שהואצלה לממונה על השכר משר האוצר לאשר חריגות שכר במגזר הציבורי, כאמור בחוק יסודות התקציב. בית המשפט מדגיש את תפקידה המצומצם של הביקורת השיפוטית בהחלטות שלטוניות, ומתערב רק כאשר יש סוגיה של חוקיות או סבירות. היא גם מדגישה את תפקידו של הממונה בשמירה על יציבות כלכלית ואחריות תקציבית, כאשר החלטותיו חסינות מפני משא ומתן לעבודה והסכמים קיבוציים. המבקשים, רופאים כלליים בשירותי בריאות כללית, טענו כי החלטת הנציב נבעה מחוסר תום לב וכי היה לו ידע מוקדם על אי הסדרים. עם זאת, בית המשפט דוחה טענות אלה, אינו מוצא פגמים מנהליים בהתנהלות הממונה ובהתחשב במיצוי המשא ומתן בין הצדדים. פסק הדין מתווה את סמכותו של הממונה לבחון בדיעבד ולהתערב בהסכמים ובהסדרים הנוגעים לחריגות שכר במגזר הציבורי. היא מדגישה כי חוקת העבודה, המסדירה את תנאי העסקתם של המועמדים, כפופה לדין הכללי, לרבות חוק יסודות התקציב. בית המשפט מקבל את טענות המדינה במספר מרכיבים, ובהם דמי הבראה, ניכויים בפרקטיקה פרטית, צבירת ימי חופשה וגמול ייעוץ, וקובע כי החלטות הנציב סבירות ומידתיות. באשר לגמול השעות הנוספות העולמי לרדיולוגים, בית המשפט מקבל חלקית את עמדת המדינה, ומכיר בסמכותו של הממונה לדון ברכיבים שהוסכמו עליהם לפני כניסתו לתוקף של חוק יסודות התקציב. עם זאת, היא מוצאת את הדרישה מרופאים להציג חתימות אישיות על ההסכם או הוכחת תשלום לפני יישום החוק בלתי סבירה. במקום זאת, בית המשפט קובע כי על הממונה לבסס את החלטתו על הראיות הטובות ביותר הזמינות, אשר עשויות לכלול רשומות כלליות המעידות על תשלום הרכיב לפני המועד הקובע. לגבי תוספת ניהול האחוזים, בית המשפט דוחה את טענת המבקשים, ומדגיש כי הטבות השכר חייבות להיות מאושרות על ידי הממונה. עם זאת, מוצע כי הממונה ישקול את מהות התשלום, תוך הכרה בהצדקה לתוספת שכר בשל הרחבת היקף העבודה. עוד ממליץ בית המשפט כי הממונה ייתן משקל מיוחד למצוקת כוח האדם בענף בבואו להחליט על השבה. לסיכום, הבקשה נדחית ברובה, אך מומלץ לנציב להשתמש במגבלה של 7 שנים לדרישת מסמכים מהעובדים. ההחלטה נשלחת לשני הצדדים, ללא צו להוצאות.