פש"ר 27737-03-12

תקציר

הערעור מתייחס לתביעת חוב שהגיש עיזבונו של טסלר מרדכי ז"ל נגד טובול חיים אמיל, בהתבסס על שני פסקי דין של בית המשפט שהורו לטובול לשלם לטסלר מחצית מהפיצוי המוסכם בגין פינוי מאוחר של נכס מושכר. הגורם שמונה לבחון את תביעת החוב, עו"ד רפי לוי, דחה את הטענה לאחר שבחן מחדש את העובדות וקבע כי נפלה טעות חשבונאית בפסק הדין המקורי. לוי מצא אמינות גם לטענת החייב כי יש לנכות מסכום הפיצוי תשלום בסך 30,000$ ואת שווי הציוד בנכס המושכר. המערער, עזבונו של טסלר, ערער על החלטתו של לוי וטען כי לוי חרג מסמכותו ומינה עצמו כערכאת ערעור. יו"ר בית הדין לערעורים הסכים עם המערער וקבע כי לוי חרג מסמכותו בכך שהתערב בקביעות עובדתיות ובמהימנות עדים שכבר נקבעו בפסק דין מנומק. בית המשפט הדגיש כי סמכותו של לוי לבחון את תביעת החוב מוגבלת למקרים של מרמה, קנוניה או עיוות דין, שלא היו קיימים במקרה זה. פסק הדין המדובר ניתן לפני 13 שנה לאחר הליך משפטי תקין, והחייב אף הסכים להגדיל את סכום הפיצוי במסגרת הליך הערעור. זאת ועוד, הטענות שהעלו לוי והחייב בדבר טעות חשבונאית בפסק הדין וניכוי שווי הציוד לא היו משכנעות ולא הצדיקו את ביטול פסק הדין. לפיכך, הערעור התקבל, החלטתו של לוי בוטלה, ותביעת החוב הוחזרה לו לצורך חישוב הסכום הסופי של החוב על סמך פסק הדין המקורי וכל התשלומים ששולמו מאז.