בג"צ 823/90

תקציר

השאלה העומדת על הפרק היא האם תשלומים של סיעה פוליטית לעמותה מהווים "הוצאות בחירות" של הסיעה. מסקנת השופטים היא שלא, וכי עמדת מבקר המדינה בנושא היא כדין. ההחלטה מתבססת על כך שהאגודה, על אף היותה ישות משפטית, אינה בעלת זכויות זהות לסיעה, ומטרותיה וסמכויותיה נפרדות. השופטים מסבירים כי אמנם יכולים להתקיים יחסים משפטיים בין הסיעה לבין העמותה, אך זהותם אינה שזורה זה בזה רק משום שחבריהם במקרה זהים. יתר על כן, השופטים מפרשים את ההסכם בין הסיעה לבין האגודה ככזה שנועד שהסיעה תכסה רק את ההוצאות הממשיות של העמותה. הם מדגישים כי החוק הנוגע להוצאות בחירות נועד לספק מימון ממלכתי לסיעות בהוצאות, ולהבטיח את טוהר הבחירות הדמוקרטיות. אם לעמותה, החולקת חברים עם הסיעה, אין הוצאות, אזי גם לסיעה אין, למרות הסכמים כלשהם הקובעים אחרת. לפיכך, העתירה נדחית. השופט ברק נותן את פסק הדין, המוסכם על השופטים ט' אור ומ' בן-יאיר.