רע"א 1506/14

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תולדה של מחלוקת על הדין הפרוצדורלי החל בערעור על עיצום כספי שהוטל על יחיד על ידי רשות מנהלית, ובפרט הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר. הסנקציה הוטלה בגין עבירות על חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) וחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (מערכת ייעוץ, שיווק וסליקה פנסיונית). המבקש טען כי החלת תקנות סדר הדין האזרחי תפגע בזכותם החוקתית לגישה לערכאות וכי יש לראות בהליך מעין-פלילי הליך משמעתי, ובכך להפוך את התקנות לבלתי תחולות. המשיב טען מנגד כי יש להחיל את התקנות, שכן מנגנון העיצומים הכספיים הוא אמצעי אכיפה מינהלי, וכי החלת התקנות על ידי בתי המשפט הקודמים הייתה מוצדקת. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה והסכים לבחון מחדש את ההחלטה להטיל ערבות לערעור. בית המשפט קבע, כי בעוד שתקנות סדר הדין האזרחי חלות ככלל על ערעורים, הרי שבמקרה זה הוא אינו רואה מקום להטלת עירבונות, שכן מדובר למעשה בהליך שיפוטי ראשון. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, והמדינה חויבה לשאת בהוצאותיו של המבקש.