ת"א 42311-03-16

תקציר

פסק הדין דן בתביעת פיצויי הפקעה. התובע מבקש לקבל פיצוי בגין הפסד דמי חכירה כתוצאה מהפקעת מקרקעיו על ידי הנתבע. הדיון נפתח בסיכום החוקים הרלוונטיים ופסקי דין קודמים הנוגעים לפיצויי הפקעה ולמטרות ודרכי הפיצוי. לאחר מכן מתייחס בית המשפט להתנגדויות לחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, השמאית סיון, אשר העריך את שווי הקרקע המופקעת. הערכת המומחה מקובלת על בית המשפט, למעט שיעור דמי החכירה האבודים, העומד בלב המחלוקת. בית המשפט קובע כי השיעור הראוי של דמי החכירה האבודים צריך לעמוד על 5% לאורך השנים, בהתבסס על שיעור דמי החכירה שגובה רשות מקרקעי ישראל, המחכירה הגדולה במדינה, ולא על שיעור התשואה הכספי שהציע השמאי סיון או על השיעורים המשתנים שהציגו שמאים אחרים. שיעור זה אחיד הן לשטח החקלאי והן לדונמים של הקרקע המיועדת לבנייה. הקביעה נעשית בכל מקרה לגופו, תוך התחשבות בראיות השמאות. בית המשפט גם מתווה את אחריותה של הנתבעת להוצאות חוות דעת המומחה ופוסק לתובע 30,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. פסק הדין ישולם תוך 30 יום, אחרת יחולו עליו חיובים נוספים. שני הצדדים יגישו פסק דין משותף לחתימת בית המשפט בתוך 21 יום.