עת"מ 50137-04-18

תקציר

העותר ביקש לבטל אמצעי מתקן של פסילת רישיון שהוטל עליו, בטענה כי מאחר שביצע את הקורסים (שהוטלו עליו בדיעבד, בטל אמצעי הפסילה). השופט חלק על כך וקבע כי יישום אמצעי התיקון לאחר הטלת אמצעי נוסף אינו מוחק בדיעבד את הנקודות שנכללו באמצעי המתקן הנוסף, ואף אינו מבטל את המהלך. השופט הדגיש כי מטרת האמצעים המתקנים לפי תקנות התעבורה היא לחנך נהגים המבצעים עבירות, לשפר את נהיגתם ולהרתיע אותם מביצוע עבירות נוספות, ומתן אפשרות לנהגים לצאת לקורסים לאחר שהוטל אמצעי פסילה יערער את המבנה התקין של התקנות. בנוסף, העותר לא עמד בתנאים לטענת הסתמכות על התנהלות הרשות, שכן מצבו לא הורע, ועובדות עניינו היו שונות מפסיקה קודמת אליה התייחס. השופט הגיע למסקנה כי יש לדחות את העתירה מחמת אי גילוי עובדות מהותיות וגם היא חסרת שחר, ולכן דחה אותה מבלי להורות על הוצאות.