ת"צ 14611-05-18

תקציר

המבקשים, יורשיהם של שני מנויים שנפטרו לשירות לחצני המצוקה של המשיב, הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיב. המבקשים טענו כי המשיבה הטעתה את לקוחותיה בכך שהציגה מצג כי המוקד שלה מאויש על ידי אנשי מקצוע רפואיים, מה שלא היה המקרה. המשיב טען, כי טענות המבקשים חוסות תחת הדוקטרינה המשפטית של השתק עילה, שכן טענת הנזיקין של המבקשים, שהתבססה על אותן עובדות, כבר הוכרעה. השופט דחה טענה זו, שכן עילות התביעה בשתי התביעות היו שונות: הראשונה בגין רשלנות, והשנייה, בגין הטעיה. השופט אישר את התביעה הייצוגית לאחר שמצא כי המבקשים הוכיחו כי קיימות שאלות משותפות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה, וכי קיימת אפשרות סבירה ששאלות אלה יוכרעו לטובת הקבוצה. עילת התביעה של המבקשים בגין הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן וחוק החוזים, לצד העילות הנוספות של חוסר תום לב במשא ומתן, הפרת חובה חקוקה ועשיית עושר ולא במשפט, הקימו כל אלה סעד של פיצוי כספי בגין דמי המנוי ששילמו חברי הקבוצה. עוד קבע השופט כי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון הסכסוך, במיוחד נוכח חשיבות השירותים הניתנים על ידי המשיבה ועלותו הנמוכה יחסית של המנוי. השופטת הגדירה את הקבוצה כמנויים ששילמו למשיבה עבור שירות לחצן המצוקה שלה לאחר שנחשפו למצגים המטעים של המשיב. המבקשת מס' 1 אושרה כתובעת מייצגת, שכן היא ירשה את עילת התביעה של אחד המנויים שנפטרו והיה לה קשר אישי לנושא התביעה. כמו כן פסק השופט לבא כוח המייצג שכר טרחה בסך 20,000 ₪ והורה למשיב לשאת בהוצאות פרסום הודעת תביעה ייצוגית בשניים מהעיתונים הגדולים בישראל.