ת"פ 11804-06-15

תקציר

הנתבעת הגישה בקשה לביטול כתב האישום נגדה בטענה כי התובע שגה בכך שלא הציע לה הסדר מותנה כאמור בסעיף 67א לחוק סדר הדין הפלילי. לתובע שיקול דעת להציע לחשוד הסדר אם הוא רואה שתנאי ההסדר משרתים את האינטרס הציבורי. בעוד שהחלטת התובע כפופה לביקורת מנהלית של בית המשפט, התערבותו של בית המשפט במקרה זה אינה מוצדקת. זאת, משום שהחלטת התובע שלא להתקשר בהסדר מותנה, למרות חלק מהנסיבות המצביעות עליו, אינה חורגת ממתחם הסבירות. חלק מהתנאים שהתקיימו כוללים היעדר עבר פלילי של הנאשם, הודאה, חרטה וקבלת אחריות. עם זאת, תנאים קריטיים אחרים אינם מתקיימים, כגון ריבוי המקרים, הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה והנזק שנגרם. שיקולי התובעת להגשת כתב אישום נגד הנתבעת, לרבות משך והיקף המוצרים המפרים שנמכרו, והנזק שנגרם לחברה ולציבור, היו סבירים. בית המשפט הדגיש כי הוא לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של התובע וכי שיקול הדעת הרחב של האחרון בתחום זה מוצדק. כמו כן, מצוין השימוש המוגבל של התביעה בהסדרים מותנים, כחלופה להליך פלילי מלא, ומובעת תקווה כי כלי זה יופעל בתדירות גבוהה יותר במקרים המתאימים. מטעמים אלה, בית המשפט דוחה את בקשת הנאשם וקובע כי כתב האישום עומד בעינו.