ת"א 75970-12-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב איחור במסירת דירה וליקויי בנייה. הדירה הייתה אמורה להימסר תוך 12 חודשים מחתימת ההסכם, אך היא נמסרה באיחור של חצי שנה. על פי חוק מכר דירות, הרוכש זכאי לפיצוי בגין איחור זה, ללא הוכחת נזק. החוק קובע את הפיצוי על פי 1.5 משכר הדירה של דירה דומה בשמונת החודשים הראשונים ופי 1.25 לאחר מכן. יש גם סעיף בהסכם שמאפשר שיהוי סביר בשל שינויים ותוספות שביקשו התובעים. עם זאת, בית המשפט מוצא סעיף זה פסול שכן הוא חסר בהירות וספציפיות לגבי אופי השינויים והיקפם. בנוסף, אישור חתום על ידי התובעים המוותרים על זכותם לפיצויים נחשב גם הוא חסר תוקף. בית המשפט פוסק לטובת התובעים ומורה לנתבעת לשלם 54,229 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית סטטוטורית מיום הגשת התביעה. סכום זה מחושב על בסיס דמי שכירות חודשיים של 9,000 שקל לחצי שנה, בניכוי ניכוי של 26,771 שקל בגין תשלומים אחרים. כמו כן חויב הנתבע לשלם 53,732 ₪, צמודים לתעריף ינואר 2020, בגין ליקויי בנייה שהוערכו על ידי מומחה בית המשפט. בית המשפט פוסק לתובעים את הוצאות משפטם, לרבות אגרת בית משפט, חלק משכר טרחת המומחה ושכר טרחת עורך דין, הכל ישולם על ידי הנתבע תוך 30 יום.