ע"מ 905/06

תקציר

מדובר במקרה של מספר חברות העוסקות בתיקוני רכב, בדיקות טרום רכישה ובדיקות שונות בבעלות אותה קבוצה ומנוהלות על ידי אותם אנשים. החברות ערערו על שומות בגין תשלומי מע"מ נוספים שביצע המשיב, רשות המסים. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב ניכוי מע"מ תשומות, שלטענת החברות התבסס על שני סוגי חשבוניות שלטענת המשיב לא הוצאו כדין: חשבוניות בין-חברתיות וחשבוניות מספקים חיצוניים שהושמדו בשריפה ובשיטפון. בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ומצא כי החברות לא ניהלו הנהלת חשבונות נפרדת, כנדרש בחוק, והשתמשו בחשבוניות בין-חברתיות רטרואקטיבית כדי להתאים את ספריהן כאשר רשות המסים מצאה אי התאמות בין מע"מ התשומות לרישומים בספרים. עוד קבע בית המשפט כי לא הוכחו טענות החברות בדבר השריפה והשיטפון שכבשו לכאורה את מסמכי הנהלת החשבונות, לרבות הטענה כי המשיב פגע במחשבי החברות במהלך הביקורת, ובכל מקרה לא מנע מהחברות להציג את החשבוניות המדוברות. בית המשפט קבע כי החשבוניות שהוצאו לא היו מפורטות דיין כנדרש בחוק כדי להוות בסיס לניכוי מע"מ תשומות, וכי החברות לא הוכיחו כי חשבוניות אלו אכן לא נלקחו בחשבון בשום שלב במערכת הנהלת החשבונות של החברות. באשר לנטל ההוכחה, קבע בית המשפט כי מאחר שהראיות אינן מאזנות לטובת מי מהצדדים, אין צורך לבחון שאלה זו. עוד ציין בית המשפט את עמדת המשיב כי ללא הודאה מפורשת של המערערים בשינוי אופן ניהול ספריהם, אין טעם בהליכי פשרה. בסופו של דבר דחה השופט את הערעורים והורה לחברות לשלם למשיב 25,000 ש"ח הוצאות ושכר טרחת עורך דין.