תפ"ח 20142-08-19

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לטענתו של הנאשם מס' 1 כי "לא ניתן להשיב על אשמה", ומבקשת זיכוי לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי בעקבות עניינה של התביעה. מדובר ברצח של אדם שנפטר, נאשם בקשירת קשר למעורבות מוחמד עשווי והנאשמים מס' 1 ו-2, כאשר נאשם מס' 2 מואשם גם בסיוע ובסיוע. על פי החשד, הם קשרו קשר להשיג כלי רכב ולאתר את הקורבן לפני שמוחמד ירה בו. ההגנה טענה כי אין די ראיות לקשירת קשר ולרצח, והטילה ספק במהימנות ובקבילות דבריו של מוחמד בפני מודיע. התביעה טענה כי יש מספיק ראיות נסיבתיות ועדויות, תוך התייחסות לאמות מידה משפטיות המחייבות ראיות בסיסיות כדי לעמוד בטענות "לא אשם". התביעה הציגה נתוני תקשורת ועדויות המצביעים על מעורבותם של הנאשמים, לרבות מיקומם, דפוסי הקשר שלהם ופעילויות הקשורות לפשע. בית המשפט קבע, כי קיימות ראיות לכאורה, הקושרות את הנאשם מס' 1 לזירת הפשע ולפעילות סביב הרצח. בית המשפט אמנם לא העריך את משקלן של הראיות בשלב זה, אך קבע כי התביעה עמדה ברף הטכני לדחיית טענת ה"לא אשם", מה שאפשר את המשך המשפט. ככלל, ההחלטה מדגישה את קיומן של ראיות ראשוניות מספיקות נגד נאשם מס' 1, ומאפשרת את המשך המשפט מבלי לבטל את האישומים בשלב מקדמי זה.