פר"ק 38657-07-21

תקציר

במסגרת פסק דין זה, בית המשפט המחוזי בחיפה, בפני השופט הבכיר רון סוקול, דן בשלוש בקשות שהוגשו בעקבות מינוי כונס נכסים להשלמת פרויקט תמ"א 38 ברחוב רמתיים 89. הבקשות עסקו בתפקודו של הכונס הראשון, עו"ד ליאור סייגון, והטענות כי התנהלותו הרשלנית גרמה נזקים לפרויקט ולדיירים. **הרקע העובדתי:** החברה היזמית, "אריאל נדל"ן-רמתיים 89 בע"מ", התקשרה עם דיירי הבית המשותף בפרויקט תמ"א 38. לצורך מימון הפרויקט, התקשרה החברה עם "פאנדס רמתיים 89 - תמ"א 38" (להלן: "בעלת השעבוד"), אשר מימנה את העבודות תמורת שעבוד על זכויות היזם. עקב קשיים בפרויקט, הופסקו העבודות. לאחר הסכם פשרה ראשון שלא צלח, הוגשה בקשה למימוש השעבודים ומינוי כונס נכסים. בהסכמת הצדדים, מונה עו"ד ליאור סייגון (להלן: "הכונס הראשון") ככונס נכסים להשלמת הפרויקט. לאחר תקופה, ובשל טענות לכשלים והתנהלות לקויה, הוחלף הכונס הראשון בעו"ד נפתלי נשר (להלן: "הכונס החדש"). **הבקשות הנדונות:** 1. **בקשה 53 (הכונס החדש):** עתירה לחייב את הכונס הראשון לפצות את קופת הפרויקט בסך של 2,457,128 ₪ בגין נזקים שנגרמו עקב התנהלותו הרשלנית והפרת הוראות הסכם הפשרה. 2. **בקשות 82 ו-89 (דיירים):** עתירות של דיירים לקבל אישור בית המשפט להגשת תביעה אישית נגד הכונס הראשון בגין נזקים שנגרמו להם באופן אישי. **טענות הכונס החדש והדיירים:** * הכונס הראשון לא הכין תכנית עבודה סדורה. * נפלו פגמים בהתקשרות עם קבלן הביצוע (מוחמד ותד) ובפרט, החברה שצוינה בהצעות (גראנד יוקרה בע"מ) לא הייתה רשומה, והקבלן המבצע לא החזיק בסיווג קבלני מתאים. * שולמו מקדמות לקבלן בניגוד להסכם. * לא בוצעו כל העבודות על ידי הקבלן, למרות ההסכם הפאוזלי. * לא הוכנו יומני עבודה ולא נערך פיקוח נאות על הקבלן. * העבודות לא הסתיימו במועד. * היו מחדלים בהגשת דוחות לרשויות המס, באי-תשלום חוב למע"מ, ובאי-הגשת דוחות לפקיד השומה. * לא חודש היתר הבנייה ולא חודשה פוליסת הביטוח. * נפלו פגמים בהתקשרות עם מפקח הבנייה. * לא נוהל הפרויקט כראוי, לא נבדקה התאמת הבנייה להיתר, לא עודכנו תכניות עבודה. * עבודות רבות לא בוצעו, נושא החניה לא הוסדר. * נגרמו ליקויים בדירות הדיירים. * נגרמו נזקים כספיים ולא ממוניים לדיירים (איחור במסירה, ליקויים, עלויות מעבר). **טענות הכונס הראשון (עו"ד סייגון):** * בקשות הכונס החדש הוגשו באיחור, לאחר שחלפו המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט. * ההליך המתנהל במסגרת בקשה למתן הוראות אינו מתאים לבירור תביעה אישית נגדו, שכן הדבר עלול לפגוע בזכויותיו הדיוניות. * יש לנקוט בזהירות רבה בהטלת אחריות אישית על בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט. * העיכובים בהשלמת העבודות נבעו מהיעדר מימון, שכן בעלת השעבוד נמנעה מלהעביר את המימון הנדרש. * לא התרשל, וגם אם נפלו פגמים, לא קיים קשר סיבתי בין התנהלותו לנזקים הנטענים. * גם הכונס החדש נדרש זמן רב להשלמת הפרויקט. * חלק מהנזקים נגרמו על ידי הקבלן המבצע, הקבלנים ו/או המפקח, ועליהם להיות נתבעים. כונס נכסים אינו מהנדס או קבלן על. * אין לדיירים עילה נגדו באופן אישי; יש לתבוע את קופת הכינוס. * פעל בתום לב ובנאמנות. * ההתקשרות עם קבלן הביצוע בוצעה בהתאם לדרישת בעלת השעבוד, וכי השינוי בזהות החברה היה ידוע לה ולדיירים. * אין ראיות לכך שהנזקים נבעו מזהות הקבלן המבצע. * אין מקום לחייבו להשיב כספים שקיבל לידיו ושימשו לצרכי הפרויקט. * לא פעל בזדון, במרמה או בחוסר תום לב. * אין לשלול ממנו את מלוא שכרו. **ניתוח משפטי והכרעת בית המשפט:** **1. אחריות אישית של בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט:** בית המשפט פתח בהתייחסות עקרונית לחובותיו של בעל תפקיד שמונה על ידי בית המשפט (כונס נכסים, מפרק, נאמן). נקבע כי כונס כזה חב חובת אמון וחובת זהירות כלפי כלל בעלי העניין בפרויקט. עם זאת, הודגש כי יש לנהוג בזהירות רבה בהטלת אחריות אישית על בעל תפקיד, מחשש להרתעת יתר, הימנעות מקבלת תפקידים, או זהירות מופרזת שתכשיל את מלאכתו. האחריות האישית תוטל רק מקום שבו הפר בעל התפקיד את חובותיו באופן המצדיק זאת, ולא די בנטילת סיכון או כישלון בהשגת התוצאה. נטל ההוכחה לכך מוטל על הטוען לנזק. **2. אחריותו של הכונס הראשון (עו"ד סייגון):** * **כשלים ופגמים בהתנהלות:** בית המשפט הכיר בכך שהכונס הראשון חרג מהוראות הסכם הפשרה והוראות בית המשפט, לא הגיש דוחות בזמן, הדוחות שהוגשו היו לא מספקים, קצב העבודות היה איטי, היו פגמים בבחירת בעלי מקצוע, ונוצר משבר אמון. כל אלו הובילו להחלפתו. * **חוסר זדון וקשר סיבתי:** בית המשפט קבע כי לא הוכח שהכונס פעל בזדון או לקידום אינטרס אישי. הניסיון לחייבו בגין הנזקים הנטענים נדחה, בעיקר בשל היעדר הוכחה לקשר סיבתי ישיר בין התנהלותו של הכונס לנזקים. * **פגם בהתקשרות עם הקבלן:** בית המשפט התייחס לפגם בדיווח על חברת גראנד יוקרה בע"מ, אך ציין כי ההתקשרות בפועל עם קבלן אחר (מוחמד ותד) נעשתה לבקשת בעלת השעבוד, והשינוי היה ידוע לה ולדיירים. לא הוכח כי לו היו יודעים על כך, היו פועלים אחרת. לא הוכח כי הנזקים נבעו מזהות הקבלן. * **אחריות הקבלנים והמפקח:** נקבע כי טענות רבות הנוגעות לעיכובים בביצוע ואיכות העבודות הן טענות המופנות מלכתחילה כלפי הקבלן המבצע והמפקח, שכן הכונס אינו מומחה בבנייה. על כן, בטרם פנייה לכונס, היה על המבקשים לפנות לגורמים אלו, ומומלץ שיינקטו הליכים נגדם (ואם תוגש בקשה בעניינם, תלווה בחוות דעת מקצועית). * **כשלים נוספים (דוחות, היתר, ביטוח):** גם כשלים אלו, כגון עיכובים בהגשת דוחות לרשויות, בחידוש היתר בנייה וביטוח, לא הצדיקו חיוב אישי של הכונס. בית המשפט הדגיש כי יש לנקוט בזהירות רבה, וכי לא הובאה תשתית ראייתית מספקת לקשר סיבתי לנזקים הנטענים. * **כספי הפרויקט:** דרישת הכונס החדש להשיב כספים שהופקדו בידי הכונס הראשון נדחתה, שכן הכספים שימשו למימון עבודות, וכל היתרה הועברה לכונס החדש. לא הוכח כי הכונס נטל כספים שלא כדין. * **סנקציות:** בית המשפט קבע כי החלפת הכונס מהווה סנקציה מספקת לפגמים שנמצאו בהתנהלותו. * **שכר טרחה:** נקבע כי אין לשלול מהכונס את מלוא שכרו, שכן פעל לקידום הפרויקט. **3. עילות התביעה של הדיירים:** בדומה לבקשת הכונס החדש, גם עתירות הדיירים להגשת תביעה אישית נגד הכונס הראשון נדחו. ההנמקה זהה: היעדר הוכחת קשר סיבתי בין התנהלות הכונס לנזקים הספציפיים שנגרמו לדיירים, והצורך לפנות קודם כל לגורמים האחראים הישירים לכשלים (קבלנים, מפקח). **4. היבטים פרוצדורליים:** בית המשפט התייחס לטענות הכונס הראשון לגבי הגשת הבקשות באיחור, אך לא נתן לכך משקל מכריע לעצם הדיון, כאשר הגיע למסקנה עובדתית ומסקנה משפטית לדחיית הבקשות לגופן. **סוף דבר:** בית המשפט דחה את כל שלוש הבקשות. עם זאת, הותיר פתח להגשת בקשות חדשות בעתיד, אם תתגלה תשתית ראייתית נוספת המצדיקה זאת. לא ניתן צו להוצאות, לאור הכשלים שנמצאו בהתנהלות הכונס הראשון. **חידושים והדגשים משפטיים:** * **זהירות בהטלת אחריות אישית על בעל תפקיד:** פסק הדין מדגיש את האיזון העדין בין הצורך להבטיח פעילות תקינה של בעל תפקיד לבין החשש מפני הרתעת יתר ופגיעה ביכולת למצוא אנשים ראויים למלא תפקידים אלו. * **הבחנה בין כשל בהתנהלות לבין רשלנות הגורמת לנזק:** בית המשפט מבחין בין מקרים בהם בעל תפקיד כשל בהתנהלותו (כגון איחור בהגשת דוחות, פגמים פרוצדורליים) לבין מקרים בהם כשל זה גרם בפועל לנזקים הנטענים. האחריות האישית מותנית בהוכחת קשר סיבתי. * **פנייה לגורמים הישירים האחראים:** הדגש על כך שהכונס אינו אחראי באופן אוטומטי לנזקי בנייה או לליקויים שבוצעו על ידי קבלנים ומפקחים. ראשית יש לפנות לגורמים המקצועיים שביצעו את העבודות. * **הסנקציה של החלפת כונס:** קביעה כי החלפת כונס, גם אם נעשתה בהסכמת הצדדים, יכולה להוות סנקציה מספקת בגין כשלים בהתנהלות. * **תפקיד הכונס כ"כונס מפעיל":** חיזוק ההבנה כי תפקידו של כונס הפועל להשלמת פרויקט הוא רחב מאשר רק מימוש נכסים, וכולל חובת אמון וזהירות כלפי כלל בעלי העניין.