עפ"ס 12917-06-25

תקציר

ניתוח זה עוסק בערעור שהגישה הלינה חנה גוהר על החלטת יו"ר ועדת הערר למיסוי מקרקעין בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שסירבה לפסול עצמה מלדון בעניינה של המערערת. הערעור נסמך על שתי עילות עיקריות לפסילה, המעוגנות במשפט הישראלי, ובפרט בסעיף 77א לחוק בתי המשפט. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **עילות הפסילה:** הערעור מתבסס על שתי הוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט: * סעיף 77א(א): הוראה זו מאפשרת פסילה כאשר "קיימות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". זה מתייחס להטיה ממשית או לכאורה. * סעיף 77א(א1)(3): הוראה זו עניינה פסילה כאשר "לפני מינויו לשופט היה השופט מעורב באותו עניין הנדון בהליך שלפניו". זה מתייחס למעורבות קודמת בנושא ההליך הנוכחי. * **תפקידו של שופט בהליכי קדם משפט:** בית המשפט העליון מאשר מחדש את הפסיקה המבוססת בנוגע לתפקידו של שופט במהלך דיוני קדם משפט. מותר, ולעתים קרובות הכרחי, ששופט יביע דעה לכאורה על ההיבטים המשפטיים והעובדתיים של המקרה. זה נעשה כדי להנחות את הצדדים, להדגיש חולשות פוטנציאליות בטיעוניהם, ופוטנציאל לעודד פשרה או משיכה של תביעות לא ראויות. אמירות כאלה בדרך כלל אינן מהוות עילה לפסילה אלא אם הן "ברורות והחלטיות" ומצביעות על "נעילה" של חוות דעתו של השופט. בית המשפט מצטט מספר תקדימים (ע"א 19645-04-25 אנונימי נ' אנונימי, ע"א 8916/20 אנונימי נ' אנונימי, ע"א 7678/22 אנונימי נ' אנונימי) כדי לתמוך בעיקרון זה. * **הבחנה בין קביעת מדיניות לבין מעורבות קודמת:** חידוש משפטי מרכזי שאליו מתייחס פסק דין זה הוא ההבחנה בין שופט שגיבש או היה מעורב במדיניות כללית במהלך תפקידו הקודם בשירות הציבורי לבין מעורבות ישירה ב"עניין" הספציפי של ההליך הנוכחי. בית המשפט מסתמך על תקדימים (ע"א 1892/09 סרוסי נ' מדינת ישראל, ע"א 7640/18 חוגי נ' מינהל שבח מקרקעין בתל אביב) כדי להדגיש כי עצם היצמדות או קביעת מדיניות בתפקיד קודם אינה פוסלת באופן אוטומטי שופט מלדון בתיק הנופל בתחום מדיניות זו. ההתמקדות נותרה בשאלה האם השופט היה מעורב בעניין *הספציפי* שלפניהם, ולא במדיניות הכללית עצמה. * **הערכת "חשש ממשי להטיה":** בית המשפט חוזר על מבחן "החשש האמיתי להטיה" מסעיף 77א(א). הוא מדגיש כי לצורך פסילה על סמך הערות שיפוטיות במהלך קדם המשפט, ההצהרות חייבות להיות מוטות באופן כה מוחלט עד כדי יצירת חשש סביר במוחו של בעל דין שהשופט לא יוכל לשמוע את עניינו ללא משוא פנים. דבריו של היו"ר, אף שאולי היו נוקשים בדחיפתו של המערער לשקול את התוצאה הסבירה, נחשבו ראשוניים ולוו בהבטחות מפורשות לנכונות לשמוע את טענות המערער במלואן. בית המשפט מפנה גם להלכה (ע"א 4959/19 פלונית נ' פלוני) לרף הגבוה הנדרש להוכחת הטיה כזו. * **מבחן "אותו עניין" למעורבות קודמת:** לפי סעיף 77א(א1)(3), השאלה הקריטית היא האם השופט היה מעורב *באותו עניין* המונח כעת בפני בית המשפט. במקרה זה, הערעור עסק בהיטל שבח הנוגע למכירת נכס בשנת 2022. תפקידו הקודם של היו"ר כמנהל מיסוי מקרקעין בתל אביב עסק בענייני מס רכישה הקשורים להארכת חוזה שכירות בשנת 2015. בית המשפט מצא כי מדובר בעניינים נפרדים. גם שומת מס הרכישה תוקנה לאחר שהיו"ר הפסיקה את תפקידה כדירקטורית. באופן מכריע, מתגובת המשיב עולה כי היו"ר לא טיפלה באופן אישי במקרה הספציפי של המערערת במהלך כהונתה. * **עיכוב בהעלאת טענות פסילה:** למרות שאינו הבסיס העיקרי לפיטורים במקרה זה, בית המשפט מציין כי טיעונים לפסילה, במיוחד אלה הקשורים למעורבות קודמת, עלולים להיפגע על ידי עיכובים משמעותיים בקביעתם. זה משמש כמכשול פרוצדורלי ומשקף את העיקרון שצדדים צריכים להעלות חששות כאלה בהקדם. * **קשר עקיף מול מעורבות ישירה:** המערערת ניסתה לקשור בין תפקידו הקודם של היו"ר בקביעת מדיניות כללית בנושא מס רכישה לבין הערעור הנוכחי על מס שבח, בטענה כי ההשלכות של מדיניות זו רלוונטיות. בית המשפט מצא כי קשר זה הוא עקיף במקרה הטוב ואינו מספיק כדי לבסס את "המעורבות באותו עניין" הנדרשת לפסילה לפי סעיף 77א(א1)(3). בית המשפט הסתמך על הלכה תקדימית (ע"א 229/24 פלונית נ' פלוני, ע"א 4061/22 ברקן נ' הוצאת עיתוני הארץ בע"מ, ע"א 3088/19 פלונית נ' פלוני) לצורך בתשתית עובדתית לטענות מסוג זה. * **נימוקי מראית הדין:** לבסוף, בית המשפט בחן אם הפסילה מוצדקת על סמך "נימוקים של מראית עין", גם ללא משוא פנים מוכח. הפניה לע"א 9108/08 אנונימי נ. בעילום שם, קבע בית המשפט כי הנסיבות אינן עולות לרמה שבה מראית עין של צדק מחייבת פסילה. ההליך השיפוטי, כפי שתואר בדברי היו"ר ובניתוח של בית המשפט עצמו, נחשב כמתנהל בהגינות וללא משוא פנים, למרות חששותיו של המערער. לסיכום, בית המשפט העליון דחה את הערעור, וחיזק את העקרונות המשפטיים לפיהם שופטים מוסמכים להנחות הליכים באמצעות דיונים לפני המשפט, כי קביעות מדיניות בתפקידים קודמים אינן פוסלות באופן אוטומטי שופט מלדון בתיקים הקשורים לאותו תחום מדיניות, וכי נדרשת מעורבות קונקרטית וישירה ב*עניין הספציפי* העומד בפני בית המשפט לצורך פסילה בעילה של מעורבות קודמת. בית המשפט לא מצא כל ראיה להטיה ממשית או לנסיבות שיצרו חשש ממשי להטיה, או כל מעורבות קודמת אסורה בעניין הספציפי הנדון.