עפ"ג 1819/09

תקציר

שני המערערים, מס' 1 ומס' 2, ערערו על גזר דינם בגין עבירות על חוק הכניסה לישראל, התשי"א-1951, ובפרט בגין העסקת ארבעה שוהים בלתי מורשים בג'נין, בין חודש למספר חודשים, לצורך עבודות בנייה. על המערער מס' 1 נגזרו חמישה חודשי מאסר בפועל, שבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 10,000 ₪, ואילו על המערער מס' 2 נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל ושישה חודשי מאסר על תנאי לצד קנס בסך 6,000 ₪. שניהם טענו כי בית המשפט קמא לא שקל במידה מספקת את נסיבותיהם האישיות, היעדר רישום פלילי ותסקירי מבחן חיוביים, וביקש להקל בעונשם. בתוך כך, הדגיש המשיב את חומרת העבירה ואת הצורך בהרתעה, המצדיקים את העונשים שהוטלו. בית משפט קמא הדגיש בפסק דינו את הסיכונים הביטחוניים הנשקפים משוהים בלתי מורשים ואת הצורך במדיניות ענישה מחמירה, וציין כי נסיבותיהם האישיות של המערערים נשקלו אך אינן מצדיקות סטייה מהמדיניות שנקבעה. בית המשפט אף הבחין בין המערערים, והכיר באשמתו הגדולה יותר של המערער מס' 1 כמתזמר. הערעורים נדחו, כאשר בית המשפט אישר את גזרי הדין, למרות חומרתם, שכן הם היו מידתיים ביחס לעבירות ובהתאם למקרים קודמים. שני המערערים חויבו להתייצב לתחילת ריצוי עונשם ביום 31.1.2010.