דב"ע מג/2093 - 01

תקציר

פסק הדין הנדון מתייחס לערעור על קביעת דרגת הנכות והגדרת "שיתוק" בהקשר של ביטוח לאומי ונכות בניידות. המערערת, טוני פורטונה וינברם, ביקשה להחיל את סעיף א-3 להסכם הניידות במלואו, בטענה כי לא חל שינוי ב"מצב השיתוק" שלה. עם זאת, ועדת הערר מצאה כי על סמך בדיקתה הקלינית של המערער לא היה שיתוק מלא של שניים מתוך שלושה שרירים כנדרש בסעיף. הוועדה שקלה גם את חוות דעתו של פרופ' וינברג, שהוזכרה בערעור הקודם, אך היא ציינה כי השקפתו האורתופדית אינה מקובלת על נוירולוגים. במקום זאת, הסתמכה הוועדה על ממצאי הבדיקה שלה, שהראו כי יישום מלא של א-3 אינו מוצדק. עם זאת, הוועדה הכירה בשיתוקו החלקי של המערער וקבעה 60% נכות בגין ניידות על בסיס חלקי של סעיף א-3. סגן נשיא בית המשפט, גולדברג, יחד עם השופטים קובובי ונגבי, אישר את החלטת הוועדה וקבע כי לא נפלה טעות משפטית וכי היא התבססה בעיקר על הראיות הרפואיות. לפיכך, הערעור נדחה, וההחלטה הקודמת אושרה.