ע"א 660/70

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לבטל פסק בוררות. הסכסוך המקורי התעורר בין שותפים שהיה להם סעיף בהסכם השותפות שלהם הנוגע לבוררות. כאשר הבוררים שנבחרו לא הצליחו להגיע להסכמה על החלטה, הם מינו בורר שלישי, כמפורט בחוק הבוררות. עם זאת, הבורר השלישי התפטר, מה שהוביל את המערערת לבקש מינוי מחליף על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט מינה את עו"ד חיים עדיני, והצדדים הסכימו למינוי זה וחתמו על הסכם בוררות חדש. במהלך דיוני הבוררות החדשים לא הצליחו שני הבוררים הראשונים להגיע להסכמה, אך עדיני התערב ונתן את פסק הבוררות רק לאחר שהתברר כי הם אינם מסכימים. המשיב ביקש לבטל את פסק הבוררות, בטענה כי עדיני לא מונה בהתאם לדרישות חוק הבוררות, שכן הבוררים לא מסרו הודעה בכתב על אי הסכמתם. בית המשפט המחוזי נעתר וביטל את פסק הבוררות. אולם בית המשפט העליון הפך החלטה זו. בית המשפט העליון קבע כי כוונת חוק הבוררות היא לפשט הליכים ולהפוך את הבוררות לשיטה יעילה ליישוב סכסוכים. לאור זאת, פירש בית המשפט את הוראות החוק. בית המשפט קבע כי החוק אמנם מחייב הודעה בכתב, אך טוב שהבורר המכריע ישמע את הדיונים מתחילתם כדי למנוע הישנות. כמו כן, צד המודע לפגמים שנפלו בהליך וממשיך בהליך מוותר על זכותו לבטל את פסק הבוררות. במקרה דנן, התנהלות המשיב היוותה ויתור, שכן הם השתתפו בדיונים ללא תנאי. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי למשיב לא נגרם עוול בשל היעדר הודעה בכתב, שכן עדיני נכח בכל הדיונים והתערב רק בעת הצורך. גם טענת המשיב כי פסק הבוררות ניתן בטרם עת נדחתה, שכן הם לא שמרו לעצמם את הזכות לטעון טענה זו קודם לכן ואף הסכימו להארכת המועד. לפיכך התקבל הערעור, והחלטת בית המשפט המחוזי בוטלה. עם זאת, מאחר שהערכאה הנמוכה יותר לא שקלה את כל טיעוני המשיב לביטול פסק הבוררות, הוחזר התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף.