ת"א 1575/08

תקציר

התובע תבע את הנתבעים בגין תשלום עבור שירותי הבנייה שניתנו להם, ואילו הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין ליקויי בנייה. עיקר המחלוקת נגעה לשטח שבגינו יש לחייב את הנתבעים, שכן שטח הבנייה בפועל חרג ממה שהוסכם בחוזה. בית המשפט החליט כי על הנתבעים לשלם עבור השטח שנבנה בפועל, דבר שלא היה שנוי במחלוקת. מחלוקת נוספת נגעה לפרשנות נספח לחוזה, שקבע הנחה למ"ר אם הנתבעים גייסו מספר מסוים של משפחות לבנות גם עם התובעת. הנתבעים טענו כי עליהם לקבל הנחה של 15$ לכל משפחה מגויסת, ואילו התובעת טענה כי ההנחה נועדה לחול רק אם מגיעים למספר מסוים של משפחות. בית המשפט צידד בתובע וציין כי התוספתן לא נוסח בצורה ברורה וכי פרשנותו של התובע הגיונית יותר מבחינה כלכלית. עוד קבע בית המשפט כי טענת הנתבעים כי גייסו מספיק משפחות כדי להגיע לרף ההנחה לא הוכחה. בית המשפט בחן מחלוקות נוספות, לרבות האם הנתבעים פלשו לבית או נכנסו אליו בברכת התובע, ופסק לטובת טענות התובע. בית המשפט דחה גם את תביעת התובעת לתשלום נוסף עבור בניית סלון גבוה, וקבע כי הוא מרחיב את תביעת התובע מעבר למה שנטען באופן סביר בכתב התביעה. התובעת ביקשה גם 10% מסך התמורה כפיצוי על הפרת ההסכם על ידי הנתבעים, אך בית המשפט דחה זאת, שכן הדבר לא נקבע בהסכם והתובעת לא הוכיחה די הצורך כי מדובר בנוהג מקובל. בהתייחסו לתביעה שכנגד, קיבל בית המשפט את חוות דעתו של מומחה שמונה מטעם בית המשפט בנוגע לעלות תיקון ליקויי בנייה, עליה לא ערער די הצורך התובע, והורה לתובע לשלם לנתבעים 38,360 ₪, הצמודים למדד תשומות הבנייה ממועד חוות דעת המומחה ועד למתן פסק הדין. בית המשפט אף פסק לנתבעים פיצוי בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה עקב התנהלותו חסרת תום הלב של התובע ועוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מליקויי הבנייה שלא טופלו. בסיכומו של דבר, לאחר חישוב הסכומים, חויב התובע לספק לנתבעים חישוב מפורט ולקזז ממנו את סכום התביעה שכנגד, בתוספת 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש. הנתבעים היו אמורים לשלם את יתרת הסכום תוך 30 יום מיום קבלת הודעת התובע. כל צד נצטווה לשאת בהוצאותיו.