ע"ר 32895-04-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים שעולים ממנה, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **כותרת התיק:** ע"ר 32895-04-26 ארליך נ' משרד המשפטים/פרקליטות המדינה ואח' **בית המשפט:** בית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. **התפקיד השיפוטי:** כבוד השופטת, סגנית הנשיא תמר נאות פרי. **מהות ההליך:** בקשה להארכת מועד להגשת ערעור רשם. **רקע כללי והליכים קודמים:** ההחלטה מתארת שרשרת הליכים מורכבת שקדמה לבקשה הנוכחית. הדיון מתמקד בהליכים שנוגעים לבקשתו של פרופ' אברהם ארליך (להלן: "המבקש") לערער על שתי החלטות של כב' השופט זיו אריאלי, שניתנו ביום 25.11.2025 וביום 4.12.2025 בתיק ע"ר 2829-11-25 (להלן: "ההחלטות"). 1. **שורש המחלוקת:** המחלוקת המקורית, שהחלה בשנת 2020, נגעה לזכויות במקרקעין בחדרה, כאשר המבקש טען לזיוף מסמכים שהוביל להעברת זכויות מאביו המנוח אליו, לנתבעים אחרים. הליך ראשוני הסתיים בפסקי דין הצהרתיים לטובת המבקש בנוגע לרישום הזכויות. 2. **תביעה כספית:** בעקבות זאת, הוגשה תביעה כספית בסך 500,000 ₪ נגד המעורבים, בטענה לנזקים שנגרמו עקב מעשי הזיוף. 3. **החלטות לגבי התביעה הכספית:** * **החלטת השופטת אונגר (29.9.2024):** נדחתה בקשת המבקש לתיקון כתב תביעה, ובקשה לחייב את המבקש בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו התקבלה. * **החלטת הרשם דורון (26.5.2025):** במסגרת בקשת רשות ערעור על החלטת השופטת אונגר, נדחתה בקשת המבקש לפטור מאגרת בית משפט והפקדת ערובה. * **החלטות הרשם אריאלי (25.11.2025 ו-4.12.2025):** אלו הן ההחלטות המרכזיות בהליך הנוכחי. הרשם אריאלי דחה את בקשת המבקש להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשם דורון, וכן דחה בקשה לדחיית מועד תשלום ההוצאות. 4. **הליך שגוי בבית המשפט העליון:** המבקש, במקום להגיש ערעור בזכות על החלטות הרשם אריאלי לבית המשפט המחוזי, הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון (כבוד השופט יחיאל כשר) קבע ביום 6.1.2026 כי מדובר ב"החלטה אחרת" המצריכה ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי, ולא בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, והורה על מחיקת הבקשה. **הבקשה הנוכחית (16.4.2026):** המבקש מבקש להאריך את המועד להגשת ערעור על שתי החלטות הרשם אריאלי, עד ליום 14.4.2026. הוא טוען כי הגיש את ההליך לבית המשפט העליון בטעות ובתום לב, ועתה מבקש לברר את הערעור בבית משפט זה. הוא מתבסס על חישוב מועדים המושפע לכאורה מהוראות מצב חירום. **דיון והכרעה:** **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הארכת מועד להגשת ערעור:** תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, דורשת קיום "טעמים מיוחדים" להארכת מועד. הפסיקה (כפי שמצוטטת בהחלטה) פירשה טעם מיוחד כנסיבות חיצוניות אובייקטיביות שאינן בשליטת בעל הדין, תוך בחינת משך האיחור, מהות ההליך, סיכוייו הלכאוריים ומידת הסתמכות הצד שכנגד. 2. **טעות בדין כטעם להארכת מועד:** ההחלטה קובעת באופן חד משמעי כי "טעות שבדין" - כלומר, טעות בהבנת הדרך הדיונית להגשת ערעור - אינה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה, במיוחד כאשר ניתן היה להימנע מהטעות באמצעות בדיקה פשוטה. ההחלטה מפנה לפסיקה רלוונטית (ע"א 7007/19, ע"א 6139/22 ועוד). 3. **חובת המבקש להסביר איחור:** הבקשה צריכה לכלול הסבר למה נדרשת הארכה ומדוע לא ניתן היה להגיש את הערעור בזמן, תוך הצבעה על נסיבות לא צפויות או שלא בשליטת המבקש. 4. **סיכויי ההליך:** בבחינת בקשה להארכת מועד, יש לשקול גם את סיכויי ההליך המהותי. כאשר ההחלטות שעליהן מבקשים לערער מנומקות היטב, מבוססות על דין ופסיקה, וסיכויי הערעור נמוכים, הדבר מחזק את הטעמים לדחות את הבקשה להארכת מועד. 5. **מידת ההסתמכות של הצד שכנגד:** העובדה שההליך המשפטי התקדם באופן משמעותי מאז ההחלטות המקוריות, וכי הצד שכנגד הסתמך עליהן (למשל, הליך אחר נמחק מחמת אי-תשלום הוצאות), משפיעה על שיקולי ההארכה. **חידושים ונקודות חשובות שעולות מההחלטה:** 1. **הבחנה בין "טעם מיוחד" ל"טעות בדין":** ההחלטה מדגישה את ההבחנה המהותית בין נסיבות חיצוניות אובייקטיביות (טעם מיוחד) לבין טעות משפטית של בעל דין (טעות בדין). טעות בדין, גם אם נעשתה בתום לב, אינה מצדיקה כשלעצמה הארכת מועד, שכן חלה על בעל הדין החובה לבצע בדיקה נאותה של ההליכים המשפטיים. 2. **הגבלת השימוש בהוראות חירום:** המבקש ניסה לעשות שימוש בהוראות מצב חירום להארכת מועדים. בית המשפט מבהיר כי גם בהתחשב בהוראות אלו, האיחור הכולל משמעותי, ובנוסף, חישוב הימים שהציג המבקש אינו מדויק ומתעלם מהתקופה שחלפה. 3. **החשיבות של מבנה הליך הערעור:** ההחלטה ממחישה כי בית המשפט דבק במבנה ההליכים הקבוע בחוק. פנייה לערכאה שגויה (בית המשפט העליון במקום בית המשפט המחוזי) כאשר קיים הליך ערעור בזכות, מביאה לדחיית בקשת הארכה להגשת הערעור במועד הנכון. 4. **בחינה פרוספקטיבית ואחורנית של סיכויי ההליך:** בית המשפט מנתח את סיכויי ההליך לא רק לגבי ההחלטות המיידיות שעליהן מבקשים לערער, אלא גם בוחן אחורנית את ההחלטות הקודמות בשרשרת (החלטת הרשם דורון, החלטת השופטת אונגר). הדבר מדגיש כי הצלחת ערעור תלויה בחוזקן של ההחלטות המקוריות, גם אם הן לא ישירות נושא הערעור הנוכחי. 5. **אי-התייחסות לפרטים מהותיים בבקשה:** ההחלטה מצביעה על חוסר בפירוט בבקשה של המבקש, במיוחד בנוגע להסבר האיחור. בית המשפט מדגיש כי לא היה ניסיון להצביע על נסיבות חריגות, ולכן הבקשה נדחית גם מטעם זה. 6. **הפרדה בין הליכים שונים:** בית המשפט מבהיר במפורש כי ההחלטה מתייחסת אך ורק להליך הנוכחי ולשתי החלטות הרשם אריאלי הספציפיות, ואינה מתייחסת לטענות שנדונו בהליכים אחרים של המבקש. 7. **עמידה על דיוק בציטוטים:** בית המשפט מעיר למבקש על אי-דיוקים בציטוטים של החלטות, ומדגיש את החשיבות של הקפדה בנושא זה. **היבטים של חידוש משפטי:** בעוד ההחלטה אינה מציגה חידוש משפטי מרחיק לכת, היא מהווה איור והדגמה מפורטת של יישום עקרונות פסיקתיים קיימים. ההדגשה של ההבחנה בין "טעם מיוחד" ל"טעות בדין", והחלתה הנחרצת על מקרה שבו נדרש היה להגיש ערעור בזכות ולא ברשות, מהווים חיזוק לעמדת הפסיקה והקפדה על הכללים הפרוצדורליים. **סיכום:** הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור נדחתה בטענה כי לא הוכחו "טעמים מיוחדים" המצדיקים זאת, וכי הטעות בהבנת ההליך המשפטי (פנייה לבית המשפט העליון במקום לבית המשפט המחוזי) אינה מהווה טעם מיוחד. בנוסף, נלקחו בחשבון סיכויי הערעור הנמוכים, העדר הסבר מספק לאיחור, ומידת ההסתמכות של הצדדים שכנגד. ההחלטה ממחישה את החשיבות של עמידה במועדים הקבועים בחוק, את הדרישה להצבעה על נסיבות יוצאות דופן להארכת מועד, ואת ההשלכות של טעויות פרוצדורליות.